מִזְמוֹר זֶה אֲמָרוֹ דָּוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, וּכְשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי אֲחִיתֹפֶל בַּקּוֹשְׁרִים, וּלְיִרְאָתוֹ אוֹתוֹ הִתְפַּלֵּל לה' שֶׁיְּסַכֵּל עֲצָתוֹ (אבן יחייא).
(א) לַֽמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת לנגנו בנעימה בביהמ"ק , מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד: (ב) הַֽאֲזִ֣ינָה ֖אֱלֹהִים תְּפִלָּתִ֑י, וְאַל־֜תִּתְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי: (ג) הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַֽעֲנֵ֑נִי, אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה אתאונן בסיפור תלאותַי ואהמה בקולי : (ד) מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב [אבשלום] מִפְּנֵי עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע [לַחַץ צָרַת אחיתופל] , כִּֽי־יָמִ֣יטוּ עָלַ֥י ֜אָ֗וֶן יביאו עלי אסון ושֶבר וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמוּנִי בכעס ובחימה יִשנאוני : (ה) ֖לִבִּי יָחִ֣יל ירעד בְּקִרְבִּ֑י מקול האויב, וְאֵימ֥וֹת ֜מָ֗וֶת נָֽפְל֥וּ עָלָֽי בעת רדיפתם פחדתי פחדים של מָוֶת : (ו) יִרְאָ֣ה ֖וָרַעַד יָ֣בֹא בִ֑י, ֜וַתְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצוּת רעדה בכל האברים : (ז) וָֽאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִ֣י ֖אֵבֶר כַּיּוֹנָ֗ה הלואי והיו לי כנפיים כיונה , אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה אמצא מקום מנוחה : (ח) ֖הִנֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד, אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶלָה: (ט) אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י, מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר מרוח הנוסעת בעת צרה : (י) בַּלַּ֣ע הַשְחֵת ֖אֲדֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם [תשים מחלוקת ביניהם] , כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר שֶלהם: (יא) יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסֽוֹבְבֻ֥הָ החמס והריב עַל־חֽוֹמֹתֶ֑יהָ, וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ: (יב) הַוּ֥וֹת שֶבֶר ורוע בְּקִרְבָּ֑הּ, וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ ֜מֵֽרְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ שקר וּמִרְמָֽה: (יג) [בגידת אחיתופל קשה] כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א אסבול את החֵרוף , לֹֽא־֖מְשַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ שאדע להשמר ממנו : (יד) וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אֶלָּא אתה אחיתופל היית אדם חשוב כמוני, ֜אַלּוּפִ֗י וּמְיֻדָּעִֽי: (טו) אֲשֶׁ֣ר ֖יַחְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד היינו מטכְּסים עצה, בְּבֵ֥ית ֜אֱלֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָגֶשׁ נכנסנו ויצאנו בחבורה : (טז) יַשִּׁ֤יא מָ֨וֶת | ישימות עָלֵ֗ימוֹ יה"ר שיפתה ויסית עליהם את המָוֲת , יֵֽרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים, כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם בקרב בֵּיתם וגם בקרבם פנימה : (יז) וכשירצו להרע לי ֖אֲנִי אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א, ֜וַֽיהֹוָ֗ה יֽוֹשִׁיעֵנִי: (יח) עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר ֖וְצָֽהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶֽהֱמֶ֑ה בבכיה לקב"ה, וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי: (יט) פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם ֖נַפְשִׁי מִקְּרָב־לִ֑י מלהתקרב אֵלַי, כִּֽי־ ֜בְרַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי עַם רָב נלחמו נגדי: (כ) יִשְׁמַ֤ע | אֵ֨ל | וְֽיַעֲנֵם֘ ויכניעם וְיֹ֤שֵׁ֥ב [מלעיל] קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה, אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ אינם מחליפים מִדותיהם הרעות וְלֹ֖א יָֽרְא֣וּ אֱלֹהִֽים: (כא) שָׁלַ֣ח ֖יָדָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו, חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ אשר כרת עִמי: (כב) חָֽלְק֤וּ | מַֽחְמָאֹ֣ת פִּיו֘ היו חֲלקים ורכים דבריו בדברי חנופה יותר מֵחֶמְאָה, וּֽקְרָב־לִ֫בּ֥וֹ אבל מחשבות מלחמה בְּלבו , רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן יותר משֶמֶן, וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת אבל הם כּחרבות שלופות: (כג) הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהֹוָ֨ה | יְהָֽבְךָ֘ מַשָׂאֲךָ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ, לֹֽא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם ֜מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק: (כד) וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים | תּֽוֹרִ֬דֵם | לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת, אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים ֖וּמִרְמָה לֹא־יֶֽחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם לא יחיו אף חצי מהימים שנקצבו להם, ֜וַֽאֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ:
