בְּזֶה הַמִּזְמוֹר מוֹכִיחַ נֶגֶד הַחֲנֵפִים וְהַצְּבוּעִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַרְאִים אֶת עַצְמָם צַדִּיקִים ע"י הֲבָאַת קָרְבָּנוֹת רַבִּים, וּמוֹצִיאִים דִּבָּה עַל רֵעֵיהֶם בִּדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ הֵם עַצְמָם (מלבי"ם).
(א) מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף, אֵ֤ל | אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהֹוָ֗ה, דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ קרא לכל יושבי הארץ לבוא לַמשפט, מִמִּזְרַח־֜שֶׁ֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ: (ב) מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֗פִי המֻכתרת בְּיופי, אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ: (ג) יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ, אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל כל אשר תמצא , ֜וּסְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד רוח סערה גדולה מאד: (ד) יִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם [המלאכים] מֵעָ֑ל, וְאֶל־֜הָאָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּוֹ אִם שמרו הבְּרית : (ה) אִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י, כֹּֽרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָבַח אִספו את עַמִי אשר זַבְחוֹ לי בברית בהר סיני: (ו) וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ יְסָפְּרוֹ מלאכי שמים שהוא שופט צדק , כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים | שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶלָה: (ז) [ועתה מתחיל להוכיחם] שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י | וַֽאֲדַבֵּ֗רָה, ֖יִשְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אזהיר ואַתְרֶה בך, אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי: (ח) לֹ֣א עַל־ שאינך מביא ֖זְבָחֶיךָ אֽוֹכִיחֶ֑ךָ, וְעֽוֹלֹתֶיךָ אינם לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד [איני משגיח בכך]: (ט) לֹֽא־אֶקַּ֣ח מִבֵּֽיתְךָ֣ פָ֑ר, ֜מִמִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים תְיָשִׁים: (י) כִּי־לִ֥י ברשותי כָל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר, ֜בְּהֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָלֶף בָהרים הרבים שבעולם : (יא) ֖יָדַעְתִּי כָּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים, וְזִ֥יז ֜שָׂדַ֗י עִמָּדִֽי רמש השדה ברשותי : (יב) אִם־ ֖אֶרְעַב גם אם יצויר שארעב, לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ שתזבח לי קרבנות , כִּי־לִ֥י ֜תֵבֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ: (יג) ֖הַֽאוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וכי אני אוכֵל בשר פרים חזקים, וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה: (יד) זְבַ֣ח לֵֽאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה, וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶיךָ: (טו) ֖וּקְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה, ֜אֲחַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵנִי: (טז) [עתה מוכיח לומדי התורה] וְלָ֤רָשָׁ֨ע | אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים – מַה־֖לְּךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י, וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִיךָ ולא בלִבך: (יז) ֖וְאַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר, וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַֽחֲרֶיךָ כחֵפץ שאין צורך בו : (יח) אִם־רָאִ֣יתָ ֖גַנָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ רצית ללכת איתו, וְעִ֖ם מְנָֽאֲפִ֣ים חֶלְקֶךָ: (יט) ֖פִּיךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה, ֜וּלְשׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד תתחבר לדִברֵי מִרְמָֽה: (כ) ֖תֵּשֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר, בְּבֶֽן־ ֜אִמְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי: (כא) אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ | וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי, דִּמִּ֗יתָ לכן סָברת הֱיֽוֹת־אֶֽהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ שלא אדע נסתרות , אולם אני אוֹכִֽיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה מעשיך לְעֵינֶיךָ שלא תוכל להכחישם : (כב) בִּֽינוּ־נָ֣א ֖זֹאת שֹֽׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ, פֶּן־ ֜אֶטְרֹ֗ף [אענישכם ביום הדין] וְאֵ֣ין מַצִּֽיל מיָדי: (כג) זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה בוידוי ותשובה הוא יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי, וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ המֵשִׂים לִבו על דרכיו ומעשָיו ֜אַרְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים:
