זֶה הַמִּזְמוֹר נֶאֱמַר ג"כ בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אוֹיְבָיו, וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן עַל גָּלוּתוֹ וְטִלְטוּלוֹ וְצָרוֹתָיו, אֲשֶׁר הָיוּ אוֹיְבָיו צוֹרְרִים אוֹתוֹ וּמִתְנַכְּלִים עָלָיו לְרוֹדְפוֹ (מאירי).
(א) לַֽמְנַצֵּ֗חַ, מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (ב) שְׁמַע־ אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י, מִפַּ֥חַד ֜אוֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי: (ג) ֖תַּסְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מקיבוץ מְרֵעִ֑ים, ֜מֵֽרִגְשַׁ֗ת מהתאספות וקיבוץ פֹּ֣עֲלֵי אָוֶן: (ד) אֲשֶׁ֤ר שָֽׁנְנ֣וּ חִדדו כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם להלשין עלי, דָּֽרְכ֥וּ ֜חִצָּ֗ם המשוח בְּדָּבָ֥ר מָֽר: (ה) לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים על איש תָּ֑ם, פִּתְאֹ֥ם ֜יֹרֻ֗הוּ יִירו בו, וְלֹ֣א יִירָֽאוּ: (ו) יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ | זה את זה לעשות דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע, ֖יְֽסַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מֽוֹקְשִׁ֑ים, ֜אָֽמְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ אותנו: (ז) יַ֥חְפְּֽשׂוּ עוֹלֹ֗ת יחפשו בי עָוֶל כדי להצדיק מעשיהם, ֖תַּמְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ סִיְמוּ כל חיפושיהם, וְקֶ֥רֶב אִ֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק יחפשו בתוך תוכֵי הָאיש ובעומק לבו: (ח) וַיֹּרֵ֗ם יִירֶה עליהם אֱלֹ֫הִ֥ים, חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם ֜הָי֗וּ יהיה מַכּוֹתָֽם: (ט) וַיַּכְשִׁילוּ֣הוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יביאו מכשול על עצמם בִלשונם , ֜יִתְנֽוֹדְד֗וּ ינידו בראשם בלעג כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם: (י) וַיִּֽירְא֗וּ אז יראו מה' כָּל־אָ֫דָ֥ם, ֖וַיַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים, וּמַֽעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ יבינו שיש השגחה ומשפט: (יא) יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק ֖בַּֽיהֹוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ, ֜וְיִתְהַֽלְל֗וּ בו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
