זֶה הַמִּזְמוֹר נֶאֱמַר עַל הַגָּלוּת וְעַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' (מאירי, ספורנו).
(א) לַֽמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר, לְדָוִ֥ד שִֽׁיר: (ב) לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן התהלה מייחלת להאמר לפניך בציון כשתשיב הגולים , ֜וּלְךָ֗ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר שנָדרו השבים ארצה : (ג) שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה, בעת הגאולה ֜עָדֶ֗יךָ אליך כָּל־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ להשתחוות לפניך : (ד) דִּבְרֵ֣י ֖עֲוֹנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי [מאריכים הגלות] , אבל בטוחים אנו כי ֜פְּשָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם: (ה) אַשְׁרֵ֤י | העם אשר תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֘ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ, ֖נִשְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ, ֜קְדֹ֗שׁ ומִקְדֻשַת הֵֽיכָלֶךָ: (ו) נֽוֹרָא֨וֹת | בְּצֶ֣דֶק במידת צִדקך ֖תַּֽעֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ, מִבְטָ֥ח כָּל־קַצְוֵי־֜אֶ֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים וּיושבי קַצוֵי הים הָרחוקים: (ז) מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ, ֜נֶאְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה: (ח) מַשְׁבִּ֤יחַ | שְׁא֣וֹן ֖יַמִּים שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם משקיט האומות ואת גאוַת מלכיהם , וַֽהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים רעש והֶמְיַת האומות : (ט) וַיִּ֤ירְא֨וּ | יֹֽשְׁבֵ֣י ֖קְצָוֹת מֵאֽוֹתֹתֶ֑יךָ ונפלאותיך, מֽוֹצָ֤אֵי בֹ֖קֶר (בי"ת רפה) וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין ע"י השמש והירח תעורר הבריות לרנן לך: (י) פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ | וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ והִשקיתָ אותה, רַבַּ֬ת בהרבה מטר תַּעְשְׁרֶ֗נָּה, פֶּ֣לֶג ֖אֱלֹהִים הנחל הגדול מָ֣לֵא מָ֑יִם, ובזה תָּכִ֥ין ֜דְּגָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ להצמיח תבואתה: (יא) תְּלָמֶ֣יהָ ֖רַוֵּה בגשם, נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ הורד המטר על החריצים שבאדמה, בִּרְבִיבִ֥ים ֜תְּמֹֽגְגֶ֗נָּה בטיפות הגשם תרטיב האדמה, ועי"כ צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ: (יב) ֖עִטַּרְתָּ פֵּארתָ ע"י הגשמים את שְׁנַ֣ת טֽוֹבָתֶ֑ךָ, ֜וּמַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּשֶׁן העננים יִזלו גשמי ברכה: (יג) ֖יִרְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר יזלו הגשמים גם במקומות צחיחים, ֜וְגִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּרְנָה יתעטפו הגבעות בדשא ועשב : (יד) לָֽבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים | הַצֹּ֗אן יתעטפו שדות בצאן הרועות בהם, וַֽעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר, ֜יִתְרֽוֹעֲע֗וּ תרועת שמחה אַף־יָשִֽׁירוּ:
