יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק סו

הַמִּזְמוֹר הַזֶּה אֲמָרוֹ דָּוִד אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיחַ ה' אוֹתוֹ וְאֶת עַמוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב (אבן יחייא), וּמַזְכִּיר לִבְנֵי הַגּוֹלָה דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג הַגְּאֻלָּה וּמִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ (ספורנו).

 

(א) ֖לַמְנַצֵּחַ, שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר, הָרִ֥יעוּ ֜לֵֽאלֹהִ֗ים כָּל־הָאָֽרֶץ: (ב) זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד־ שְׁמ֑וֹ, שִׂ֥ימוּ ֜כָב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ הללו בְזֶמֶר את כבודו : (ג) אִמְר֣וּ ֖לֵֽאלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַֽעֲשֶׂ֑יךָ, בְּרֹ֥ב ֜עֻזְּךָ֗ יְֽכַחֲשׁ֖וּ לְךָ֣ אֹֽיְבֶיךָ כשתֶגָלֶה בעולם את גודל כֹחַךָ אז יכחישו האויבים כי הֵרֶעוּ : (ד) כָּל־הָאָ֤רֶץ | יִשְׁתַּֽחֲו֣וּ ֖לְךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ, יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶלָה תמיד: (ה) ויאמרו זה לזה לְכ֣וּ ֖וּרְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים, נוֹרָ֥א ֜עֲלִילָ֗ה מטיל מורא במעשָיו  עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם: (ו) הָ֤פַךְ יָ֨ם | לְֽיַבָּשָׁ֗ה, ֖בַּנָּהָר הירדן יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל, ֜שָׁ֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ: (ז) מֹ֘שֵׁ֤ל בִּגְבֽוּרָת֨וֹ | עוֹלָ֗ם לָנֶצַח, ֖עֵינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה, הַסּֽוֹרְרִ֓ים | אַל־יָר֖וּמוּ ירימו לָ֣מוֹ סֶלָה  הסָרים מדרך הטוב אל יתרוממו עוד לעולם: (ח) בָּֽרְכ֖וּ עַמִּ֥ים | אֱלֹהֵ֑ינוּ, ֜וְהַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ: (ט) הַשָּׂ֣ם ֖נַפְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים, וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ: (י) כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים בצרת הגלות לראות אם נחזיק באמונתך , ֜צְרַפְתָּ֗נוּ להסיר הסיגים [ביסורים]  כִּצְרָף־ כָּסֶף: (יא) הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה, שַׂ֖מְתָּ מֽוּעָקָ֣ה כּבלים חזקים [צרה וצער]  בְמָתְנֵֽינוּ: (יב) הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ, בָּֽאנוּ־ בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם [עברנו צרות משונות]  ֜וַתּֽוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָה  לִרְוָחה ולגאולה: (יג) וכשתבנה ביהמ"ק  אָב֣וֹא בֵֽיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת, אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי: (יד) אֲשֶׁר־ פָּצ֥וּ נַדְרוּ שְׂפָתָ֑י, וְדִבֶּר־֜פִּ֗י בַּצַּר־לִֽי: (טו) עֹ֘ל֤וֹת מֵיחִ֣ים שמֵנים אַֽעֲלֶה־֖לָּךְ עִם־ קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים  הַקְטָרַת אימורי אילים, אֶֽעֱשֶׂ֨ה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶלָה: (טז) לְכֽוּ־ הזדרזו וְשִׁמְע֣וּ ֖וַֽאֲסַפְּרָה, כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים, אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי: (יז) אֵלָ֥יו פִּֽי־קָרָ֑אתִי, ֜וְרוֹמַ֗ם ורוֹמְמוּתוֹ ותפארתו תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי: (יח) ֖אָוֶן עווֹן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י, לֹ֖א יִשְׁמַ֥ע | אֲדֹנָֽי  [התעלם מעווני ולא דָחָה תפילתי]: (יט) ֖אָכֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים, ֜הִקְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי: (כ) בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים, אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י ֜וְחַסְדּ֗וֹ לא הסיר מֵֽאִתִּי: