מְדַבֵּר עַל הֶעָתִיד, הֵיאַךְ אִישׁ אֶל אָחִיו יְדַבֵּר, נְרַנְנָה וּנְשַׁבֵּחַ לַה' עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ (רד"ק).
(א) ֖לְכוּ נְרַנְּנָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה הזדרזו ובואו נרנן לפני ה' , ֜נָרִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ נריע בתרועה לפני ה' המושיענו מאויבנו: (ב) נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה נבואה לקראתו בדברי תודה , ֜בִּזְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַ לֽוֹ עַל כָּל טובותיו: (ג) כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהֹוָ֑ה, וּמֶ֥לֶךְ ֜גָּד֗וֹל עַל־כָּל־ אֱלֹהִֽים: (ד) אֲשֶׁ֣ר ֖בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ תחתיות ארץ , וְתֽוֹעֲפ֖וֹת הָרִ֣ים לֽוֹ פסגות ההרים ברשותו : (ה) אֲשֶׁר־ל֣וֹ ֖הַיָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ, ֜וְיַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ: (ו) ֖בֹּאוּ נִשְׁתַּֽחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה, ֜נִבְרְכָ֗ה נכרע עַל בִּרכנו לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ: (ז) כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ, וַֽאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם ֖מַרְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ, ֜הַיּ֗וֹם וגם היום ינהיג אתכם כן, רַק אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ: (ח) [לכן אומֵר ה':] אַל־תַּקְשׁ֣וּ ֖לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כמו במי מריבה , כְּי֥וֹם שניסוני במֵי ֜מַסָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר: (ט) אֲשֶׁ֣ר ֖נִסּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם, ֜בְּחָנ֗וּנִי גַּם־ למרות שֶרָא֥וּ פָֽעֳלִי: (י) אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה | אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר אתקוטט ואריב בדור המִדבר כְּדֵי להמיתם , וָֽאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם, ֜וְהֵ֗ם לֹא־יָֽדְע֥וּ דְרָכָֽי: (יא) אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י, אִם־֜יְבֹא֗וּן אֶל־מְנֽוּחָתִי שֶׁלֹא אביאם לא"י וירושלים:
