יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק רביעי (ז)

בדרך קניית הזהירות

אברהם, הוא אברהם האהוב לקונו עד שהכתוב אמר עליו (ישעיה מא) 'אברהם אוהבי', לא פלט מן הדין מפני דברים קלים שלא דקדק בהם, על שאמר 'במה אדע', אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך, 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך'. על שכרת ברית עם אבימלך בלא ציוויו של מקום, אמר לו הקדוש ברוך הוא 'חייך, שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות'. יעקב, על שחרה אפו ברחל שאמרה לו הבה לי בנים, אמרו במדרש, זה לשונו 'אמר לו הקדוש ברוך הוא, כך עונים את המעוקות?! חייך, שבניך עומדים לפני בנה'. ולפי שנתן את דינה בתיבה כדי שלא יקחה עשו, אף על פי שכונתו היתה ודאי לטובה, אך לפי שמנע חסד מאחיו, אמרו במדרש 'אמר לו הקדוש ברוך הוא, למס מרעהו חסד, לא בקשת להשיאה למהול הרי היא נשאת לערל [שכם בן חמור], לא בקשת להשיאה דרך היתר הרי היא נשאת דרך איסור'. יוסף, לפי שאמר לשר המשקים 'כי אם זכרתני אתך', נתווספו לו שתי שנים בבית האסורים, כמאמרם זכרונם לברכה. יוסף עצמו, על שחנט את אביו בלי רשותו של מקום, או לפי ששמע 'עבדך אבינו' ושתק, מת לפני אחיו. דוד, לפי שקרא לדברי תורה 'זמירות', נענש שנכשל בדבר עוזא, ונתערבבה שמחתו. מיכל, לפי שהוכיחה את דוד במה שרקד בחוץ לפני הארון, נענשה שלא היה לה ולד אלא במותה. חזקיהו, לפי שהראה אל שרי מלך בבל את בית אוצרותיו, נגזר על בניו להיות סריסים בהיכל מלך בבל. ורבים כאלה מאד.

 

"מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ"  (משלי טז יז)