פרשה מבוארת – חיי שרה

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (בראשית פרק כג, ב)

 שאלות: א. מבואר בפסוק שבא אברהם ממקום אחר להספיד את שרה, והיינו מבאר שבע, כמו שנאמר לעיל 'וישב אברהם בבאר שבע', ומדוע היתה שרה בחברון ואברהם בבאר שבע. ב. מדוע לא הוזכר בפסוק האם גם יצחק בא עם אברהם.

תשובה: רצו אברהם ושרה לעזוב את ארץ פלשתים ולעבור לארץ ישראל, ושלח לפניו את שרה עם יצחק למצוא מקום מתאים לגור בו ולהעביר לשם את כל צאנם ובקרם ורכושם, וכן רצה אברהם לקנות את מערת המכפלה על ידי שרה, כיון שאם היה בא בעצמו לקנות את המקום מיד עפרון היה הלה מבין שיש במקום חשיבות גדולה ולא היה מתרצה למכור לו, ובהיות שרה שם קפצה עליה המיתה, והוצרך אברהם לבוא מבאר שבע ולהשלים את קניית מערת המכפלה מיד עפרון. אמנם יצחק כבר היה בחברון יחד עם אמו, ולא הוצרך לבוא ממקום אחר. (שאלות ב-ג).

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר. גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" (בראשית פרק כג, ג-ה)

שאלה: כיון שמתחילה רצה אברהם לקנות את מערת המכפלה מיד עפרון, לשם מה פנה אל בני חת בבקשה שיתנו לו אחוזת קבר.

תשובה: ידע אברהם שאם יבקש תחילה מעפרון את מערת המכפלה, יבין עפרון שיש למקום חשיבות גדולה ולא יתרצה למוכרה, ולכן התחכם לומר תחילה לבני חת שרצונו לקנות אחוזת קבר כל שהיא, כאחד העם, והם מעצמם השיבו ואמרו לו 'נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ', ואז אמר להם שיבקשו עבורו מעפרון שימכור את המערה, וכיון שכבר אמרו לו שאיש מהם לא ימנע ממנו את קברו, התבייש עפרון לחזור בו ולסרב, ולכן התרצה למוכרה לו. (שאלה ד).

"לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ", "וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת" (בראשית פרק כג, יא, כ)

שאלות: א. כיון שאברהם ביקש מעפרון למכור לו את מערת המכפלה, מדוע מכר לו עפרון את השדה כולה. ב. מדוע בסיום הפרשה נאמר שהשדה והמערה היו לאברהם 'מאת בני חת', הרי לא קנה את המקום אלא מעפרון בלבד.

 תשובה: כיון שהיה מנהגם באותו זמן שלא יוכל אדם לקבור את מתיו בכל מקום שירצה, בשדה או בפרדס, אלא ברשות והסכמת כל אנשי העיר, ולכן לא היה אברהם יכול לקנות את המערה לבדה ולקבור את שרה בשדה של עפרון, והוצרך לקנות את השדה כולה מאת עפרון, ואחר כך הוצרך לקבל את רשותם של כל בני חת לעשות את השדה והמערה למקום קבורה, והם הסכימו לכך, ולכן נאמר שקם המקום 'לאחוזת קבר' 'מאת בני חת', שהם הסכימו לכך שיהיה המקום לאחוזת קבר. (שאלות ט-י).

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם" (בראשית פרק כד, ה-ו)

שאלות: א. מדוע אמר אליעזר 'אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי', והרי אם חשש שלא תרצה האשה לבוא אל יצחק היה לו לומר 'אולי לא תאבה לצאת מארצה', או 'לא תרצה להנשא ליצחק'. ב. לשון 'לשוב' שייכת באדם שהיה במקום מסוים ויצא ממנו, ואחר כך שב אליו, וכיון שיצחק לא היה מעולם מחוץ לארץ ישראל, כיצד ניתן לומר לשון 'ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם'.

תשובה: אליעזר ידע שאין לו להוציא את יצחק לגור בחוץ לארץ, אך חשש שמא לא יהיה לכבודה של אותה אשה ללכת עם העבד, ותרצה שיבוא יצחק בעצמו לישא אותה ולהביאה אחר כך לארץ ישראל, ולכן שאל כיצד ינהג אם תתרצה האשה בנישואין, ואף לבוא לארץ ישראל, אך לא תתרצה ללכת 'אחרי', ותרצה שיצחק יבוא לקחתה, האם יחזור להביא את יצחק לשם, ולשון 'השבה' מתייחסת בעיקר אל אליעזר, שאחרי שיחזור לארץ ישראל להביא עמו את יצחק – ישוב איתו לחוץ לארץ, ואחרי הנישואין יחזור יצחק עם אשתו לארץ ישראל. (שאלות ו-ז).

"וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" (בראשית פרק כד, יד)

שאלה: כיצד עשה אליעזר סימן זה, שעל ידי השקאת המים על ידי הנערה יידע שהיא הראויה ליצחק, והרי דרך רוב בני אדם לסייע בדברים קלים של השקאת מעט מים וכדומה.

תשובה: כיון שעמד שם אליעזר עם עבדיו, היתה הנערה יכולה לומר לו שישאב בעצמו או שיצווה על עבדיו לשאוב, אמנם רבקה בחכמתה הבינה שאם הוא מבקש ממנה לשתות – כנראה יש לו איזו סיבה המונעת ממנו לשתות בעצמו, וכגון שבהיותו אדם נכבד אינו רגיל לשאוב מים בעצמו וצריך הוא שישאבו עבורו, או שיש לו איזה חולי וכדומה, או סיבה נסתרת אחרת, ומחמת כן מיהרה לעזור לו ולשאוב עבורו מים. ואף שזהו סיוע בדבר קטן, מכל מקום מי שמסייע במה שבידו, אפילו שהוא דבר מועט, מורה על נדיבות ליבו, כמו שיתן העשיר מתנה גדולה. (שאלה יג).

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם. וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין" (בראשית פרק כד, כב-כד)

שאלה: איך נתן לה אליעזר את הנזם והצמידים לפני ששאל אותה בת מי היא, ולפני שבירר שאכן היא ממשפחת אברהם וראויה להנשא ליצחק.

תשובה: באמת לא נתן לה את הצמידים עד אחרי שידע בת מי היא, ולשון 'ושני צמידים על ידיה' היינו הראויים להיות על ידיה, ולקחם יחד עם הנזם, ושאלה בת מי היא, ואחרי שהשיבה לו – נתנם לה. וכפי שבאמת סידר את הדברים כשסיפר את המעשה לבתואל וללבן, 'וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ'.