(בשעת מתן תורה-) אַתָּה (-עַם ישראל) הָרְאֵתָ (-הָרְאָה לך) בראיה ברורה – ונוכחת לָדַעַת כִּי רק יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים (-השולט על הכל), אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ (-כי פתח הקב"ה לישראל שבעה רקיעים, וקרע גם את התחתונים וראו שהוא יחידי, רש"י, וראה ספורנו). אֵין כָּמוֹךָ (-המקשיב ועונה לקוראים אליו, רד"ק) בָאֱלֹהִים – בכל הכוחות העליונים, אֲדֹנָי, וְאֵין מי שיעשה כְּמַעֲשֶׂיךָ. מַלְכוּתְךָ ה' היא מַלְכוּת על כָּל עֹלָמִים (-עליונים ותחתונים), וּמֶמְשַׁלְתְּךָ נמשכת בְּכָל דּוֹר וָדֹר (-בכל הדורות כולם). יְהֹוָה מֶלֶךְ בהווה, יְהֹוָה מָלָךְ בעבר, יְהֹוָה יִמְלֹךְ לעתיד לְעוֹלָם וָעֶד (-לעולמי עולמים). (לעתיד לבא-) יְהֹוָה עֹז וממשלה לְעַמּוֹ ישראל יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אז אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם – בברכת השלום (-כי לא יהיו עוד מלחמות).
ה' שאתה אַב ואדון הָרַחֲמִים, הֵיטִיבָה – יַפֵּה נא בִרְצוֹנְךָ ובאהבה אֶת העיר צִיּוֹן (-שתבנה בתוכה את בית המקדש), ואתה בכבודך ובעצמך תִּבְנֶה את חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם (-כי הבית העתיד יהא מעשה ידי ה' ויבנה אותה מתוך רצון ואהבה). כִּי הרי רק בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן כל עוֹלָמִים.
