שיעור מס' 75, תפילת שחרית, סב

פסוקי דזמרה

עָזִּי וְזִמְרָת – העוז (-החוזק) וכריתת השונאים (-הנקמה) של יָהּ וַיְהִי – זה היה לִי לִישׁוּעָה, (ואז הראו כלפי שכינה שנראתה אליהם, ואמרו-) הנה זֶה הוא אֵלִי וְאַנְוֵהוּ – אספר את הנוי והיופי שלו לכל באי עולם, אֱלֹהֵי אָבִי הוא זה וַאֲרֹמְמֶנְהוּ (-ארומם אותו בסיפור שבחו).

ה' הוא אִישׁ (-בעל) מִלְחָמָה להלחם עם שונאיו, וגם בשעת המלחמה "ה'" (-בעל הרחמים) שְׁמוֹ – שמרחם על בריותיו לפרנסם (-שלא כמידת מלך בשר ודם שכשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים, ואין בו כח לעשות זו וזו, רש"י).

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה (הם שש מאות רכב בחור שלקח פרעה ממצרים, רבנו בחיי) וְחֵילוֹ – וכל צבאו יָרָה (-השליך) בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו – ושרי צבאותיו המובחרים טֻבְּעוּ בטיט בְיַם סוּף (-שנעשה הים טיט בכדי לגמול להם כמדתם, ששעבדו את ישראל בחומר ובלבנים, רש"י).