א הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ב ק֥וּם וְיָֽרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־דְּבָרָֽי׃ ג וָֽאֵרֵ֖ד בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְהִנֵּה־ה֛וּא עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָֽאָבְנָֽיִם׃ ד וְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיּוֹצֵ֖ר לַֽעֲשֽׂוֹת׃ ה וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֽוֹר׃ ו הֲכַיּוֹצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹֽא־אוּכַ֨ל לַֽעֲשׂ֥וֹת לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה כַחֹ֨מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ זרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּֽלְהַאֲבִֽיד׃ ח וְשָׁב֙ הַגּ֣וֹי הַה֔וּא מֵרָ֣עָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַֽעֲשׂ֥וֹת לֽוֹ׃ ט וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ׃ י וְעָשָׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
פרק יח (א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר.
(ב) כיון שאחרי כל הגזירות שגזר ה' על ישראל אמר להם עתה שיכופר להם הדבר אם ישמרו את השבת כהלכתה, רצה ה' להראות את הדבר לירמיהו הנביא במוחש, ולכן ציוה עליו, קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר כלי חרס, וְשָׁמָּהאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי.
(ג) וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר, וְהִנֵּה הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם.
(ד) וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, ואף שנשחת הכלי הראשון לגמרי, מכל מקום השחתה זו היתה רק לפי שעה, וְשָׁב היוצר, וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִיאַחֵר, אך לא בצורה אחרת, אלא כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת מתחילה.
(ה) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמוֹר.
(ו) הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה', והלא הִנֵּה כַחֹמֶרבְּיַד הַיּוֹצֵר, כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי, בֵּית יִשְׂרָאֵל, הן לגבי איבוד הכלי הראשון, שנשחת לגמרי, והן לגבי היצירה החדשה של הכלי השני.
(ז) וכמו במשל, שהשחתת ושבירת הכלי היו לרגע אחד, כדי ליצור תחתיו כלי חדש, כך רֶגַע אחד אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד, והדיבור והאזהרה על איבודם יהיה רק כדי לתקנם מחדש.
(ח) וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא בתשובה מֵרָעָתוֹ – מחמת שיפחד מהרעה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו,והגם שזו תשובה הנעשית רק מחמת יראת העונש, בכל זאת תועיל לו התשובה לגמרי, וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ.
(ט) ומאידך, כמו במשל שהכלי הראשון הושחת לגמרי, כך בנמשל, וְרֶגַע אֲדַבֵּרעַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לטובה, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
(י) וְעָשָׂה הָרַע בְּעֵינַי, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי, וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּילְהֵיטִיב אוֹתוֹ, אלא אביא עליו רעה כדי לגרום לו לחזור בתשובה, וכפי שהכלי הראשון נשבר רק כדי ליצור כלי שני חדש.
