יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 123, ספר ירמיהו, פרק יט, א-ה

א כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הָלֹ֛ךְ וְקָנִ֥יתָ בַקְבֻּ֖ק יוֹצֵ֣ר חָ֑רֶשׂ וּמִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וּמִזִּקְנֵ֖י הַכֹּֽהֲנִֽים׃ ב וְיָצָ֨אתָ֙ אֶל־גֵּ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הַֽחַרְסִ֑ית וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ג וְאָֽמַרְתָּ֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְיֹֽשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא רָעָה֙ עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּל־שֹֽׁמְעָ֖הּ תִּצַּ֥לְנָה אָזְנָֽיו׃ ד יַ֣עַן ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָבֻ֗נִי וַֽיְנַכְּר֞וּ אֶת־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וַיְקַטְּרוּ־בוֹ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יְדָע֛וּם הֵ֥מָּה וַאֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם וּמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמָ֥לְא֛וּ אֶת־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה דַּ֥ם נְקִיִּֽם׃ ה וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֨יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָֽלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃

֍֍֍

פרק יט (א) לאחר שבנבואה הקודמת, שנאמרה בבית היוצר, הראה ה' לירמיהו הנביא שבעוד ישראל נמצאים ברשותו הרי הם דומים לחומר ביד היוצר, שיכול הוא לשוברו ולעשות ממנו מיד כלי אחר, עתה רצה ה' להראות לו שבזמן שיצאו ישראל מרשות ה' והלכו לעבוד עבודה זרה, הרי הם דומים לכלי שכבר נגמרה מלאכתו בכבשן, שאם נשבר עתה אין לו תקנה. כֹּה אָמַר ה', הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ, והיו רגילים למלאות בבקבוק דבש, ואחר שהתקשה הדבש בתוכו אי אפשר להוציאו משם, כיון שפיו צר, וצריכים לשבור את הבקבוק כדי להוציא את הדבש, וזהו משל לישראל, שהם מלאים עתה עצות רעות ומחשבות עבודה זרה, ואין תוכחות הנביאים מועילות להחזירם למוטב, אלא יש צורך לשוברם ולייסרם כדי להחזירם למוטב, וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים תקח אתך.

(ב) וְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם, ששם היו שורפים את ילדיהם לעבודה זרה, אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית – שער המזרח, כי עבודה זרה זו היתה מיוחדת לַשֶׁמֶשׁ, והיה שער זה מכונה 'שער השמש' ('חרסית' הוא כינוי לשמש), וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ.

(ג) וְאָמַרְתָּ, שִׁמְעוּ דְבַר ה', מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו – יהיה דומה למי ששומע באוזניו קול חזק של צלצל.

(ד) יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי, וַיְנַכְּרוּ – ייחדו לעבודת נֵכָר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, ולא עשו כן מחמת מנהג אבותיהם, כי היו אלו עבודות זרות אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה, וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם, מנפשות ילדיהם אשר הקריבו ושרפו למולך.

(ה) וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ, ומלבד זאת הקריבו קרבנות אדם כעֹלוֹת לַבָּעַל, ודבר זה, של שריפת ילדיהם והקרבת בני אדם הם דברים אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לעשות עבורי דברים כאלו, וְלֹא דִבַּרְתִּי כן, וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי כלל, כי דברים אלו משוקצים ומורחקים בעיני ה'.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?