יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 129, ספר ירמיהו, פרק כא, א-ז

א הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ ב דְּרָשׁ־נָ֤א בַֽעֲדֵ֨נוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֛י נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַֽעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֤ה אוֹתָ֨נוּ֙ כְּכָל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַֽעֲלֶ֖ה מֵֽעָלֵֽינוּ׃ ג וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹֽאמְרֻ֖ן אֶל־צִדְקִיָּֽהוּ׃ ד כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֣י מֵסֵב֮ אֶת־כְּלֵ֣י הַמִּלְחָמָה֮ אֲשֶׁ֣ר בְּיֶדְכֶם֒ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם נִלְחָמִ֣ים בָּ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ בָּבֶל֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַצָּרִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם מִח֖וּץ לַֽחוֹמָ֑ה וְאָֽסַפְתִּ֣י אוֹתָ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ ה וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְר֣וֹעַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֽוֹל׃ ו וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָֽאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ׃ז וְאַֽחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו ׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר ׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָֽרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹֽא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם׃

 

֍           ֍            ֍

 

פרק כא

(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה', בִּשְׁלֹחַ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּהוְאֶת צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, לֵאמֹר.

(ב) דְּרָשׁ נָא בתפילתך בַעֲדֵנוּ אֶת ה', כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ, אוּלַי יַעֲשֶׂה ה'אוֹתָנוּ [-עימנו] כְּכָל נִפְלְאֹתָיו, וְיַעֲלֶה נבוכדנצר מֵעָלֵינוּ.

(ג) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֲלֵיהֶם, כֹּה תֹאמְרֻן אֶל צִדְקִיָּהוּ.

(ד) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִיםבָּם אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה, וְאָסַפְתִּי אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָעִירהַזֹּאת, כי על ידי הרעב יתהווה מרד בעיר, ויהיו מבני העיר שירצו להכנע לכשדים, ויצטרכו בעלי המלחמה להלחם באנשי העיר ולמנוע מהם להכנע לכשדים, במקום להלחם באויבים מבחוץ.

(ה) ובאותו הזמן, שתהיה חרב האויבים הורגת מבחוץ, והרעב מכה בתוך העיר, וְנִלְחַמְתִּיאֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה, וזה הַדֶבֶר, וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה, וזו החרב, וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל.

(ו) ומבאר תחילה את היד הנטויה, וְהִכֵּיתִי אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת הָאָדָם הנמצא בה אף שאינו מיושבי העיר, וְאֶת הַבְּהֵמָה, בְּדֶבֶר גָּדוֹל יָמֻתוּ.

(ז) ומבאר כיצד יכה בזרוע חזקה, וְאַחֲרֵי כֵן נְאֻם ה' אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְאֶתעֲבָדָיו, וְאֶת הָעָם שהם תושבי ירושלים, וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת שניצלו מִן הַדֶּבֶר מִןהַחֶרֶב וּמִן הָרָעָב, בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וְהִכָּם לְפִיחֶרֶב, לֹא יָחוּס עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַחְמֹל, וְלֹא יְרַחֵם.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?