יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 158. ספר שמואל א, פרק לא, ו-יג

(ו) וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּל־אֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו׃ (ז) וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־יִ֠שְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַֽאֲשֶׁ֣ר ׀ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּֽי־נָ֨סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּֽעַזְב֤וּ אֶת־הֶֽעָרִים֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן׃ (ח) וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַֽחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹֽפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ (ט) וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וַיַּפְשִׁ֖טוּ אֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃ (י) וַיָּשִׂ֨ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ֙ תָּֽקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן׃ (יא) וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹֽשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃ (יב) וַיָּק֜וּמוּ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֮ וַיֵּֽלְכ֣וּ כָל־הַלַּיְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵֽחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃ (יג) וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַֽחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ו) וַיָּמָת שָׁאוּל, וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו, וְנֹשֵׂא כֵלָיו, גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו.

(ז) וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שהם המקומות הסמוכים לארץ פלישתים, כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, ואין להם תקוה לסמוך על גבורת ישראל, וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו, ואין להם תקוה מצד המלך שיושיעם, וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן.

(ח) וַיְהִי מִמָּחֳרָת המלחמה, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת בגדי הַחֲלָלִים, וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים מתים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ.

(ט) וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ של שאול, וַיַּפְשִׁטוּ אֶת כֵּלָיו – בגדיו וכלי מלחמתו, וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב, לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם – להודות לעבודה זרה שלהם, וְאֶת הָעָם.

(י) וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו של שאול בֵּית עַשְׁתָּרוֹת – בבית העבודה זרה, וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן.

(יא) וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו – שמעו על כך היהודים יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל, שתקעו את גויתו בחומה.

(יב) וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל, וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן, וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה – אל יבש גלעד, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם – שרפו את כליו, דרך כבוד, כדי שלא יבואו אחרים להשתמש בכלי מלכותו.

(יג) וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם של שאול ובניו, וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה, וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)