יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 166, ספר יחזקאל, פרק כג, ד-ו

ד וּשְׁמוֹתָ֗ן אָֽהֳלָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ וְאָֽהֳלִיבָ֣ה אֲחוֹתָ֔הּ וַתִּֽהְיֶ֣ינָה לִ֔י וַתֵּלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּשְׁמוֹתָ֕ן שֹֽׁמְר֣וֹן אָֽהֳלָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם אָֽהֳלִיבָֽה׃ ה וַתִּ֥זֶן אָֽהֳלָ֖ה תַּחְתָּ֑י וַתֶּעְגַּב֙ עַֽל־מְאַהֲבֶ֔יהָ אֶל־אַשּׁ֖וּר קְרוֹבִֽים׃ ו לְבֻשֵׁ֤י תְכֵ֨לֶת֙ פַּח֣וֹת וּסְגָנִ֔ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּ֑ם פָּֽרָשִׁ֕ים רֹֽכְבֵ֖י סוּסִֽים׃

 

֍              ֍               ֍

 

(ד) וכבר אז היו נחלקות זו מזו, וּשְׁמוֹתָן, אָהֳלָה היא הַגְּדוֹלָה, מלשון 'אהל שלה', כלומר שיש לה אהל בפני עצמה, נפרד מאהל בעלה, והיא מכונה 'גדולה' כי אלו היו עשרת השבטים, שנטו אחרי עבודה זרה, וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ, הם שבט לוי ויהודה, שהיו הולכים אחרי ה' גם במצרים, והם מכונים 'אהליבה', מלשון 'אהלי בה', כלומר, אהלו של ה' היה בשבטים אלו, ששמרו את המצוות ולא עבדו עבודה זרה, וַתִּהְיֶינָה שתיהן לִי, כי ה' לקח את כולם יחד להיות לו לעם, וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת, כי פרו ורבו בארץ ישראל, ואז התחלקו לגמרי לשתי ממלכות, גם במעשיהם וגם במקומם, וּשְׁמוֹתָן החדשים, שֹׁמְרוֹן היא אָהֳלָה, כי שומרון היתה בירת ממלכת ישראל ועשרת השבטים, ושם עבדו עבודה זרה, ונפרדו מה' לגמרי, וִירוּשָׁלִַם היא אָהֳלִיבָה, שם היו שבט יהודה ושבט לוי הנאמנים לה', ושם היה מקדש ה'.

(ה) וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי, וַתֶּעְגַּב עַל מְאַהֲבֶיהָ לעוררם לזנות בדברי חשק וריצוי, אֶל אַשּׁוּר שהיו קְרוֹבִים, כי באו לארצה, וזה היה בזמן מנחם בן גדי מלך ישראל, שנתן כסף לפול מלך אשור שיחזיק בידו את הממלכה, כמו שנאמר (מלכים ב' ט"ו י"ט) "בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ, וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף, לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ, לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ".

(ו) והטעם שרצתה אהלה בבני אשור, מצד יופי מלבושיהם, כי הם לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת, ומצד חשיבותם, כי הם פַּחוֹת [-שרים] וּסְגָנִים, ומצד יופיים, כי הם בַּחוּרֵי חֶמֶד, ומצד גבורתם, כי כֻּלָּם פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)