יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 17, ספר ירמיהו, פרק ב, כט-לא

כט לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ל לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָֽכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃ לא הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֨יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָֽמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כט) לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי – מדוע תרצו שאושיע אתכם, והלא כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי, נְאֻם ה', ואיני מחויב להושיעכם.

(ל) לַשָּׁוְא [-בחינם] הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם על כך שמוּסָר לֹא לָקָחוּ, כי באמת בניכם אינם אשמים בדבר, מאחר ולא היה להם ממי ללמוד ולקחת מוסר, שהרי אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם – את הנביאים שנשלחו אליכם הרגתם בחרב, כעונש על כך שהיו מנבאים לכם דברי מוסר ותוכחה, כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית, וכיון שלא היו נביאים שיוכיחו את בניכם, לא היה להם ממי ללמוד מוסר.

(לא) ובאותו זמן היו בישראל כמה כתות של עוברי עבירות, ופונה הנביא אל הכת שאמרה שרק הדורות הקודמים היו ראויים לקבל את דברי ה' וללכת בדרכיו, אבל הם כבר התרחקו מה' וירדו בדרגתם, ואין בכולם להתדבק בו ולשמור מצוותיו, וכלפיהם אומר הנביא, הַדּוֹר אַתֶּם – גם אתם, בני הדור הזה, רְאוּ דְבַר ה', כי עדיין מופיע בקרבכם דבר ה' בידי עבדיו הנביאים, כמו בדורות הקודמים, ותמה עליהם ואומר, הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל – וכי רק במדבר, בעת צאתם ממצרים, הייתי לישראל לאלהים, אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה – או רק בארץ אפילה וחשיכה הוריתי להם את דרכם ולימדתים תורה ומצוות, הלא אין הדבר כן, וגם ביושבם בארץ ישראל אני מנהיגם ומורה דרכם, ואם כן מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי, רַדְנוּ – ירדנו בדרגתינו והתרחקנו מה', ולכן לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ, והרי שקר הדבר, כי דבר ה' עודנו מופיע לישראל כמו בדורות הקודמים.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?