יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 173. ספר שמואל ב, פרק ג, לא-לה

(לא) וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יוֹאָ֜ב וְאֶל־כָּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַֽחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה׃ (לב) וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל־קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל־הָעָֽם׃ (לג) וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃ (לד) יָדֶ֣ךָ לֹֽא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֨יךָ֙ לֹֽא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃ (לה) וַיָּבֹ֣א כָל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בֽוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל־מְאֽוּמָה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(לא) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב, וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר, כי אף שיואב בעצמו הרגו, ציוה עליו דוד שינהג מנהג אבילות, כיון שהרגו שלא כדין, ושייראה כמתחרט על הריגתו, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה של אבנר, ואף שלפי ההלכה אין המלך יוצא אחר מיטת המת, שאין זה לפי כבודו, מכל מקום עשה זאת דוד כאן כדי להראות שלא היתה הריגת אבנר ברצונו.

(לב) וַיִּקְבְּרוּ אֶת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן, וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ אֶל קֶבֶר אַבְנֵר, וזה היה בכי על הרצח עצמו, כמו שיש לבכות ולהתאבל על כל אדם מישראל שנרצח, וַיִּבְכּוּ כָּל הָעָם.

(לג) אחר כך נשא דוד קינה מיוחדת על אבנר, שהיתה מעלתו גדולה משאר העם, וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר, שיש לבכות עליו בייחוד לגודל מעלתו, וגודל החסרון שיהיה עתה לאחר מותו, וַיֹּאמַר, הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר, והלא היה שר גדול וחשוב.

(לד) והרי לא הרגוך על חטא או פשע שעשית, שאז קושרים את ידיו ורגליו של החוטא, שהרי יָדֶךָ לֹא אֲסֻרוֹת, וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ, אלא כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ, שהרגוך בדרך מארב ורצח, וגם רמז בזה שידיו של אבנר לא היו קשורות מלעשות צדקה וחסד תמיד, ורגליו היו קלות כנשרים לעשות משפט, ונהרג לכפרת הדור כדרך הצדיקים שמתים בעוון הדור, וַיֹּסִפוּ כָל הָעָם לִבְכּוֹת עָלָיו, בשומעם גודל מעלתו.

(לה) וַיָּבֹא כָל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם, כדרך שעושים לאבלים, וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר, כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף, כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה, כי התענה דוד על הריגתו, כדרך שעושים במיתת הצדיקים, ואבנר היה גדול בתורה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)