יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 181, ספר יחזקאל, פרק כד, א-ב

פרק כד א וַיְהִי֩ דְבַר־יְהוָ֨ה אֵלַ֜י בַּשָּׁנָ֤ה הַתְּשִׁיעִית֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י בֶּֽעָשׂ֥וֹר לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֗ם כְּתָב־לְךָ֙ אֶת־שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת־עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֤ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

פרק כד (א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לגלות יכניה מלך יהודה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוא חודש טבת, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, לֵאמֹר.

(ב) בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם – את היום בשבוע, אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – היום של החודש, כי בו סָמַךְ – התקרב מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם לצור עליה וללוכדה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, והציווי היה שיכתוב את היום ויראה לבני הגולה ויאמר להם בנבואה שביום זה ממש הטיל נבוכדנצר מצור על ירושלים, וכשיתברר להם אחר כך אמיתות הענין, ידעו שכל דבריו אמת ונאמרים בנבואה [ולימד בכך עוד, כי מיום עשרה בטבת בשנה התשיעית, שבו הוטל המצור, ועד תשעה באב בשנה האחת עשרה, שאז נחרב בית המקדש, היו תשע מאות וארבעה עשר ימים, כמנין השנים שהיו מיציאת מצרים ועד חורבן בית המקדש].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)