יז לָכֵן֮ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַתֶּם֙ לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהוָ֗ה אֶל־הַחֶ֨רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָֽרָעָ֔ב וְנָֽתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ יח וְנָֽתַתִּ֣י אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵקִ֨ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּֽרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֨גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּֽרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּֽעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃ יט שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃ כ וְנָֽתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָֽיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ כא וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַ֗ד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָֽעֹלִ֖ים מֵֽעֲלֵיכֶֽם׃ כב הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃
֍֍ ֍
(יז) לָכֵן כֹּה אָמַר ה', אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ, ולכן הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה', שלא תהיו תחת השגחתי כעבדי ה', אלא תהיו משוחררים אל פגעי הזמן, אֶל הַחֶרֶב, אֶל הַדֶּבֶר, וְאֶל הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, וזהו עונש על כך שכבשו את העבדים שוב לאחר ששחררו אותם.
(יח) ובנוסף לכך ייענשו על כך שעברו על הברית, וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי, הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו, שכן היא דרך כורתי הברית (וכפי שעשה אברהם אבינו בברית בין הבתרים).
(יט) והם שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם, הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ, הָעֹבְרִים בברית בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל.
(כ) וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם כעונש על כך שעברו על ברית התורה, וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, כעונש על כך שעברו על הברית שנכרתה בין בתרי העגל.
(כא) וְאֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הגם שלא עבר על הברית, אך היה בידו למחות בעם שלא יעברו על הברית, וְאֶת שָׂרָיו, אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וּבְיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶם – שהפסיקו כעת את המצור על ירושלים, והלכו ממנה.
(כב) הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם ה', וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָעִיר הַזֹּאת, וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ, וּלְכָדוּהָ, וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ, וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין יֹשֵׁב.
