יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 219, ספר תרי עשר, חבקוק, פרק א, ד-ה

ד עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃ ה רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֨עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַֽאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃

 

֍              ֍               ֍

 

(ד) ומפרט עתה את התרעומות שיש לבני האדם על הנהגת ה', כי האנשים הרואים את הצלחתה של מלכות בבל, טוענים כי עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה – תיפסק התורה, כי התורה היא המלמדת את עיקרי האמונה, שה' משגיח על כל העולם, ושופט את יושביו בצדק, וכאשר יראו שהרשעים מצליחים במעשיהם יכחישו את יסודות התורה, וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט – והמשפט הנימוסי שבין אדם לחבירו, שהוא אינו יכול להתבטל, כיון שאינו תלוי בראיות והוכחות, אלא הוא קבוע בלב בני האדם בטבע, מכל מקום לא יוכל המשפט לצאת מן הכח אל הפועל ולהתקיים, כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק – כי המלך הרשע הוא הממנה ונותן את כתר המשפט על ראש הצדיק, ומחמת כן צריך הוא לשפוט כפי חוקי המלך הרשע, עַל כֵּן, גם כאשר יהיה המשפט קרוב אל הצדק בפנימיותו, מכל מקום יֵצֵא המִשְׁפָּט מְעֻקָּל ומעוות בחיצוניותו, כי יצטרך השופט הצדיק לפייס את דעתו של המלך הרשע שמינה אותו, ואינו רוצה במשפטים ישרים, ולכן יעוות לכל הפחות במעט את המשפט, כרצון הרשע.

(ה) ואחר שהקדים לפרש את הנזקים והטענות שיש לבני האדם על הנהגת ה', מפרש את כוונתו, על מה הוא זועק ומשווע, רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ היטב, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ – ותתמהו מאד למראה עיניכם, כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם – שבימיכם כבר יצא הדבר אל הפועל, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר – אם היו מספרים לכם דבר זה, ולא הייתם רואים אותו בעיניכם, לא הייתם מאמינים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)