יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 23, ספר ירמיהו, פרק ג, ו-ז

ו וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָֽשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹֽלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃ ז וָֽאֹמַ֗ר אַֽחֲרֵ֨י עֲשׂוֹתָ֧הּ אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה וַתֵּ֛רֶא בָּֽגוֹדָ֥ה אֲחוֹתָ֖הּ יְהוּדָֽה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ו) לאחר הקדמה זו, שבה התבאר שיש מעלה מסוימת בכך שנשארו ישראל ברשות ה' ולא יצאו מרשותו לגמרי, מוכיח אותם על כך שיש בהנהגה זו רעה גדולה יותר, ומשווה אותם להנהגת עשרת השבטים, שעבדו עבודה זרה בגלוי ועזבו את ה' לגמרי. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שאנשי אותו דור היו עובדים את ה' כלפי חוץ, ובסתר היו עובדים עבודה זרה, הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל – עשרת השבטים, אשר נהגו כאשה שובבה שיצאה בפרהסיא מבית בעלה, הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ, וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, ואינה מסתירה את מעשיה, וַתִּזְנִי שָׁם, ואילו אנשי יהודה נהגו כאשה היושבת תחת בעלה, ובוגדת בו בצנעא [ולכן בפסוק הבא מכונה יהודה בשם 'בוגדה'], כביכול בלי ידיעתו, אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אוון, וזו הנהגה חמורה ורעה יותר.

(ז) וחילוק נוסף ביניהם, וָאֹמַר על עשרת השבטים, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה, לאחר שתשביע תאוותה, תפקח עיניה ואֵלַי תָּשׁוּב, וְלֹא שָׁבָה כלל, אלא התמידה ברעתה [ואילו אנשי יהודה אחרי כל עבירה היו חוזרים כלפי חוץ אל ה', אך לא היה זה בלב שלם, כמבואר בפסוקים להלן]. וחילוק שלישי, שעשרת השבטים לא היה להם ממי ללמוד, כי הם היו ראשונים בחטא, וַתֵּרֶא בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה – אבל אנשי יהודה ראו את החטא ואת עונשו, ולא לקחו מוסר.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?