יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 266, ספר יחזקאל, פרק לד, ז-י

ז לָכֵ֣ן רֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃ ח חַי־אָ֜נִי נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִם־לֹ֣א יַ֣עַן הֱיֽוֹת־צֹאנִ֣י ׀ לָבַ֡ז וַתִּֽהְיֶינָה֩ צֹאנִ֨י לְאָכְלָ֜ה לְכָל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מֵאֵ֣ין רֹעֶ֔ה וְלֹֽא־דָרְשׁ֥וּ רֹעַ֖י אֶת־צֹאנִ֑י וַיִּרְע֤וּ הָֽרֹעִים֙ אוֹתָ֔ם וְאֶת־צֹאנִ֖י לֹ֥א רָעֽוּ׃ ט לָכֵן֙ הָֽרֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃ י כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י אֶֽל־הָרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵֽרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹֽא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָֽרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֤י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹא־תִֽהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

(ז) לָכֵן, רֹעִים, שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר ה'.

(ח) חַי אָנִי, נְאֻם ה' אֱלֹהִים, וזהו גזר דין שיש עמו שבועה, שאינו מתבטל, אִם לֹא יבוא עליכם העונש האמור בפסוקים הבאים, והטעם לכך, יַעַן [-בגלל] הֱיוֹת צֹאנִי לָבַז על ידי השודדים, וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה, ואמנם בדרך כלל הרועה פטור מלשלם על נזק שאירע מחמת שודדים או חיות רעות, כיון שזהו נזק הנחשב כאונס, אך כאן אירע הדבר מֵאֵין רֹעֶה – מחמת שלא היה הרועה עמהם כלל, וְלֹא דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת צֹאנִי להצילם כלל, ואין הם נחשבים כשומרי חנם שאחריותם פחותה, שהרי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם – הרועים רעו את עצמם ונהנו מהצאן, והרי הם כשומרים המקבלים שכר על שמירתם שאחריותם גדולה יותר, ואף על פי כן, וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ.

(ט) לָכֵן, כיון שרעיתם את עצמכם ונהניתם מהצאן אינכם יכולים לטעון שהסתלקתם מאחריותכם, אלא אתם הָרֹעִים, האחראים על שלום הצאן, ולכן שִׁמְעוּ דְּבַר ה', מה שגזר עליכם להענישכם.

(י) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הִנְנִי פונה אֶל הָרֹעִים, על מה שפשעו בשמירת הצאן ומחמת כן היו לבז ולמאכל לחית השדה, וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי מִיָּדָם, שחייבים הם לשלם את תמורתם. ועל מה שלא רעו כלל את הצאן, יהיה עונשם וְהִשְׁבַּתִּים – אשבית אותם מֵרְעוֹת צֹאן, כלומר, אטול מהם את המלכות והשררה שיש להם, וְלֹא יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם. ועל מה שהיו רועים את עצמם ונוטלים את הצאן להנאת עצמם, וְהִצַּלְתִּי את צֹאנִי מִפִּיהֶם, וְלֹא תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)