שיעור 277, ספר ירמיהו, פרק נ, כו-כח

כו בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַֽאֲבֻסֶ֔יהָ סָלּ֥וּהָ כְמֽוֹ־עֲרֵמִ֖ים וְהַֽחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃ כז חִרְבוּ֙ כָּל־פָּרֶ֔יהָ יֵֽרְד֖וּ לַטָּ֑בַח ה֣וֹי עֲלֵיהֶ֔ם כִּֽי־בָ֥א יוֹמָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ כח ק֥וֹל נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיּ֗וֹן אֶת־נִקְמַת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵֽיכָלֽוֹ׃

֍֍ ֍

(כו) בֹּאוּ לָהּ מִקֵּץ – בסיום המלאכה שיעשה כביכול ה' בעצמו לבבל, בואו גם אתם (כי על ידי המלאך ששלח ה' לכתוב על קיר ארמונו של בלשאצר, נהרג בלשאצר בעצמו, ואחר כך כבשו חיל מדי ופרס את בבל כולה), ולא תצטרכו להלחם בה, אלא רק לשלול שלל, ולכן פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ – פתחו את אוצרות התבואה שמהם לוקחים את התבואה על האיבוס, סָלּוּהָ כְמוֹ עֲרֵמִים – שהם עשו סוללות וערימות של תבואה, פתחו את כל האוצרות הללו וְהַחֲרִימוּהָ, ועל ידי זה אַל תְּהִי לָהּ שְׁאֵרִית (וזהו משל לפתיחת בתי האוצרות ונטילת כל ממונם).

(כז) חִרְבוּ – הירגו בחרב את כָּל פָּרֶיהָ (וזהו משל להריגת השרים והגיבורים שבארץ בבל), יֵרְדוּ לַטָּבַח, הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי בָא יוֹמָם להשחט, באה עֵת פְּקֻדָּתָם על כל עוונם.

(כח) ואז ישמע קוֹל נָסִים וּפְלֵטִים מֵאֶרֶץ בָּבֶל, הבאים לְהַגִּיד בְּצִיּוֹן אֶת נִקְמַת ה' אֱלֹהֵינוּ על מה שחיללו את כבודו, נִקְמַת הֵיכָלוֹ, ששרפו את בית המקדש וחיללו את כליו.