שיעור 3, ספר דניאל, פרק א, ה-ז

ה וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֨לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ו וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָֽה׃ ז וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּֽרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַֽעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃

(ה) כיון שרצה המלך שיגדלו הילדים באופן הטוב ביותר, וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ – דאג המלך להזמין להם את מאכליהם בעצמו, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – בכל יום לפי עניינו, כי יש מאכלים המתאימים לחורף ויש מאכלים המתאימים לקיץ, מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ – מהמאכלים העולים על שולחן המלך בעצמו ('בג' הוא מאכל), וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו – ומהיין שהיה שותה בעצמו, כיון שהמאכלים והמשקאות המשובחים והעדינים מרחיבים את הדעת, וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, שזהו זמן ארוך דיו כדי לחנכם וללמדם את כל הנצרך, וּמִקְצָתָם, אותם שיצליחו בלימודיהם, יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

(ו) וַיְהִי בָהֶם (-מבין המון הילדים שלקח), מִבְּנֵי יְהוּדָה – מזרע היחס של בית דוד, ארבעה ילדים אלו, דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.

(ז) כיון שהיתה דרכם לשנות את שמותיהם של העומדים לשרת את המלך, וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת, וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל את השם בֵּלְטְשַׁאצַּר, שזה היה שמו של אלהיו, כיון שראה בדניאל מיד שיש בו מעלה גדולה ורוח אלוקית, ונבוכדנצר בעצמו ציוה לקרוא את שמו כשם אלהיו (כמבואר להלן פרק ה' פי"ב), וְלַחֲנַנְיָה קרא בשם שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל בשם מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה קרא עֲבֵד נְגוֹ.