שיעור 30, ספר עזרא, פרק ז, יז-כ

יז כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אָסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין ׀ דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָֽתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָֽהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירֽוּשְׁלֶֽם׃ יח וּמָ֣ה דִי֩ עֲלָ֨ךְ וְעַל־אֶחָ֜ךְ יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַֽהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָֽהֲכֹ֖ם תַּֽעַבְדֽוּן׃ יט וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפָלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרֽוּשְׁלֶֽם׃ כ וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל־לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃

֍           ֍            ֍

(יז) כָּל קֳבֵל דְּנָה – וכנגד זה שיש בידך כסף רב לנדבה, אָסְפַּרְנָא תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה – במהרה תקנה בכסף זה תּוֹרִין – פרים, דִּכְרִין – אילים, אִמְּרִין – כבשים, וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן – וסולת ויין למנחות ולנסכים, וּתְקָרֵב הִמּוֹ עַל מַדְבְּחָה דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם – ותקריב אותם על המזבח שבבית אלהיכם אשר בירושלים.

(יח) וּמָה דִי עֲלָךְ וְעַל אֶחָךְ יֵיטַב – ומה שיהיה טוב בעיניך ובעיני אחיך, בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּד כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם – לעשות בכסף ובזהב הנשארים כרצון אלהיכם, תַּעַבְדוּן – תעשו.

(יט) וּמָאנַיָּא דִּי מִתְיַהֲבִין לָךְ – וכלי הכסף והזהב שניתנו לך, לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ – עבור עבודת בית אלהיך, הַשְׁלֵם – תמסור אותם בשלימות קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם – לפני האלהים שבירושלים [ובשונה משאר הכסף והזהב, בכלים אלו לא תוכל לעשות כטוב בעיניך, אלא יהיו מיועדים דוקא לעבודה בבית המקדש].

(כ) וּשְׁאָר חַשְׁחוּת בֵּית אֱלָהָךְ – ושאר הדברים הנצרכים לבית אלהיך, דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּן – שיפלו הדברים הללו עליך, כלומר, שיבקשו ממך דברים אלו ויהיה מוטל עליך לדאוג להם, תִּנְתֵּן מִן בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא – ינתנו הדברים מבית גנזי המלך.