יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 32, מסכת יבמות, פרק שלישי

כפי שהתבאר לעיל, אסור לאדם לייבם אשה שאחותה גם כן זקוקה ליבומו, כיון שהיא 'אחות זקוקתו', הדומה ל'אחות אשתו'. הגמרא דנה עתה באופן שפקעה זיקתה של אחת האחיות, האם אחותה מותרת להתייבם: אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְבָמוֹת – שתי אחיות שהיו נשואות לשני אחים, שֶׁמתו שני האחים בזה אחר זה, ונָּפְלוּ שתי האחיות זו אחר זו לִפְנֵי יָבָם אֶחָד, ואף על פי שכשנפלה הראשונה היה יכול לייבמה, מכל מקום כיון שלא ייבמה ובינתיים גם נפלה השניה, הרי אינו יכול לייבם אף אחת, מאחר וכל אחת היא עתה 'אחות זקוקתו', אם חָלַץ לָרִאשׁוֹנָה, הֻתְּרָה להנשא למי שתרצה. חלץ לַשְׁנִיָּה, הֻתְּרָה גם היא. אמנם אם לא חלץ לאף אחת מהן, אלא מֵתָה אותה שנפלה ליבום רִאשׁוֹנָה, הרי פקעה זיקתה, ואין אחותה נחשבת כאחות זקוקתו, ומֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה – רשאי אפילו לייבמה [שהרי אפילו אחות אשתו ממש, לאחר שמתה אשתו מותר באחותה], ואף על פי שבשעה שנפלה השניה ליבום היתה אסורה עליו משום אחות זקוקתו [שהרי בשעת נפילתה כבר היתה הראשונה זקוקה לו], כיון שמתה הראשונה, הותרה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שאם מֵתָה שְׁנִיָּה ופקעה זיקתה, שֶׁמֻּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה – רשאי לייבם את האחות שנפלה לפניו ראשונה, והטעם שבראשונה ההיתר פשוט יותר, מִשּׁוּם דְּהָוְיָא יְבָמָה שֶׁהֻתְּרָה, וְנֶאֶסְרָה, וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה, שהרי כשמת בעלה היתה מותרת ביבום, ואחר כך כשמת האח השני ונפלה גם אחותה ליבום, נאסרה משום אחות זקוקה, וכשמתה אחותה הרי שוב אין היא אחות זקוקה, ותַּחֲזֹר לְהֶיתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן. מה שאין כן לגבי האחות השניה, שמיד כשנפלה ליבום היתה אסורה מחמת היותה אחות זקוקה, ואחרי שמתה הראשונה אנו מחדשים לה היתר חדש שלא היה קיים מעולם, אך גם בזה סובר רב שהיא מותרת.

וְרַבִּי יוֹחָנָן נחלק ואָמַר, אמנם אם מֵתָה השְׁנִיָּה מֻתָּר בְּרִאשׁוֹנָה, מאחר והראשונה היתה מותרת בתחילה, ולכן אף שנאסרה לזמן מסוים מחמת אחותה, אם מתה האחות חוזרת הראשונה להיתרה, אֲבָל מֵתָה רִאשׁוֹנָה, אָסוּר בָּאחות השְׁנִיָּה, מַאי טַעֲמָא – ומה הטעם לכך, כיון דְּכָל יְבָמָה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה – שאי אפשר לקיים בה מיד כשמת בעלה את הפסוק 'יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ' (דברים כה ה), וכגון כאן שכשמת בעלה ונפלה ליבום היתה היא 'אחות זקוקה' האסורה ביבום, הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָה בָּנִים, שאינה כלולה כלל בפרשת יבום, ואף אם לאחר זמן פקע איסורה, מאחר ומתה אחותה הראשונה, אין דינה משתנה בכך, וַאֲסוּרָה ביבום לעולם.

מבארת הגמרא מדוע רב אינו סובר כן, והרי דרשה מוסכמת היא שיש צורך שתהיה ראויה ליבום בשעת נפילה: מבארת הגמרא, וְאילו רַב סובר, הַנֵּי מִילֵּי – דין זה, שיש צורך שאם לא היתה ראויה ליבום בשעת נפילה נשארת היא באיסורה לעולם, היינו רק הֵיכָא דְּקָאֵי בְּאַפָּהּ – באופן שעומד בפניה לאוסרה אִסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה דְּאוֹרָיְיתָא, וכגון שאחותה היתה כבר נשואה ליבם, שאז היא אסורה מן התורה ביבום, וממילא אף אם לאחר זמן מתה אחותה אשת היבם, אינה חוזרת להתחייב ביבום, אלא נשארת פטורה, אֲבָל הָכָא – כאן, גם בשעת הנפילה לא היתה אסורה על היבם מדאורייתא, אלא היתה רק 'אחות זקוקתו', והרי עיקר עניינה של 'זִיקָּה' רק דְּרַבָּנָן הִיא.

פוסק הרי"ף את ההלכה: וְקַיְימָא לָן – ומקובל בידינו שההלכה כְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּכָל מקום שנחלקו רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן, ולכן גם כאן הדין הוא שיבמה שבשעת נפילתה ליבום היתה אסורה להתייבם, אפילו אם איסור זה היה רק מדרבנן, אינה ניתרת לעולם להתייבם.

משנה

משנתנו ממשיכה לדון באופן שהתבאר בתחילת הפרק, לגבי ארבעה אחים, ששנים מהם היו נשואים שתי אחיות, ומתו שני האחים ללא בנים, ונשותיהן, שהן אחיות, נפלו ליבום לפני שני האחים שנותרו. אם הָיְתָה אַחַת מֵהֶן – אחת מאותן אחיות אֲסוּרָה עַל זֶה – על אחד האחים באִסּוּר עֶרְוָה, כגון שהיתה בתו, אָסוּר בָּהּ, וכיון שהיא אסורה עליו באיסור ערוה אינה נופלת ליבום לפניו כלל, וְכיון שאינה זקוקה לו כלל הרי הוא מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ, שאין היא אחות זקוקתו, ורשאי לייבמה. וְהאח הַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן – בשתי האחיות, כיון ששתיהן זקוקות לו, וכל אחת מהן היא אחות זקוקתו [האסורה ביבום מחמת שהיא דומה לאחות אשתו].

דין נוסף: אם היתה אחת מהאחיות אסורה על האחים באִסּוּר מִצְוָה – איסור מדברי סופרים, כגון שהיתה אם אמם, וְאִסּוּר קְדֻשָּׁה – או איסור יחוס שיש בו מצוות עשה או לא תעשה, כגון שהיתה גרושה ואסורה לכהן, או ממזרת האסורה לישראל, אין איסור זה מפקיע אותה לגמרי ממצוות יבום [שהרי מן התורה מצוות יבום דוחה איסור לא תעשה], ולכן גם היא נחשבת כזקוקה להם, ואחותה אסורה על כל אחד מהם משום אחות זקוקתו, ולכן שתיהן חוֹלְצוֹת, וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת.

דין נוסף: הָיְתָה אַחַת מֵהֶן – מאותן שתי אחיות אֲסוּרָה עַל אח זֶה אִסּוּר עֶרְוָה, כגון שהיתה בתו, וְהאחות הַשְּׁנִיָּה אֲסוּרָה עַל זֶה – על האח השני באִסּוּר עֶרְוָה, כגון שהיתה בתו של זה, נמצא שכל אחד מהם יכול לייבם רק אחת מהן, והשניה אינה נופלת לפניו כלל ליבום מאחר והיא ערוה עליו, הדין הוא שהָאֲסוּרָה לָזֶה – לאח האחד מֻתֶּרֶת לָזֶה – לאח השני, כיון שאין היא אחות זקוקתו, שהרי האחות השניה אסורה עליו ואינה זקוקה לו כלל, וְהָאֲסוּרָה לָזֶה – לאח השני מֻתֶּרֶת לָזֶה – לאח הראשון, כיון שאחותה אסורה עליו ואינה זקוקה לו, וזו אינה אחות זקוקתו. וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ – ועל אופן זה אמרו, אֲחוֹתָהּ של הערוה, שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ – שהיא אשת אחיו, דינה ככל אשה הנופלת ליבום, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, כיון שהערוה אינה נופלת ליבום כלל לפני האסור לה, ואין אחותה נחשבת כאחות זקוקה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?