יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 33, מסכת כתובות, פרק רביעי

הגמרא מביאה ברייתא בענין חילוקי הדינים שיש
בנערה המאורסה: ָּתֵני ש ֵ ילָּא – שנה שילא ברייתא זו,
שכך אמרו בה, ש ָּ לֹש ִמ דֹות ְּבַנֲעָּרה מְּ אוֹ רָּ סָּ ה שזינתה,
אם ָּבא ו ָּל ה ֵעִדים ב ְּ בֵ ית חָּ מִ יהָּ , לאחר שנשאה, והעידו
אֹוָּת ה ַעל ֶׁשִז יְּנ ָּתה בהיותה מאורסת ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ , סוֹ קְּ לִ ין
ֶׁפ ַתח ב ֵ ית אָּ בִ יהָּ , שנאמר בפרשת 'מוציא שם רע',
העוסקת באופן שבו התברר לאחר נישואיה שזינתה
בעודה מאורסת, )דברים כב כא( 'וְ הוֹצִ יאּו אֶ ת הַ נַעֲרָ
אֶ ל פֶ תַ ח בֵּ ית ָאבִ יהָ ּוסְ קָ לּוהָ ַאנְשֵּ י עִ ירָ ּה בָ אֲבָ נִים וָמֵּ תָ ה
כִ י עָ שְ תָ ה נְבָ לָה בְ יִשְ רָ אֵּ ל לִ זְ נוֹת בֵּ ית ָאבִ יהָ ּובִ עַ רְ תָ הָ רָ ע
מִ קִ רְ בֶ ָך', והטעם שסוקלים אותה שם ]ולא במקום
שסוקלים את כל הרוגי בית דין[, כ ְּ לוֹ מַ ר – כאילו
אומרים בכך להוריה, ְּרא ו ִ ג ד ו ִלים ֶׁש ִ גַ ד ְּל ֶׁתם, וכך ידעו
הכל שהעבירה נעשתה בעודה ברשות הוריה, ולא
משנכנסה לבית חמיה. ָּבא ו ָּל ה ֵעִדים בעודה מאורסת
ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ ומעידים ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ כ ְּ ש ֶׁ הִ יא
ֲאר וָּסה, סוֹ קְּ לִ ין אֹוָּת ה ַעל ֶׁפ ַתח ַש ַער ] ָּה ִעיר[ הַ הִ יא,
שנאמר לגבי סתם נערה מאורסה שזינתה )דברים כב
כד( 'וְ הוֹצֵּ אתֶ ם אֶ ת שְ נֵּיהֶ ם אֶ ל שַ עַ ר הָ עִ יר הַ הִ וא
ּוסְ קַ לְ תֶ ם אֹ תָ ם בָ אֲבָ נִים וָמֵּ תּו'. סָּ רְּ חָּ ה – זינתה כשהיא
ארוסה בעודה נערה, ו ְּל ַב סֹוף, קודם שעמדה בדין,
ב ָּ גְּ רָּ ה, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ככל אשת איש שזינתה, ולא
בסקילה כדין נערה מאורסה.
עתה דנה הגמרא בדין האחרון של הברייתא ]הרי"ף
מביא תחילה את כל נוסח הגמרא, ואחר כך מבארו
לפרטיו[: לְּ מֵ ימְּ רָּ א כ ָּ ל הֵ יכָּ א ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה ִאי ְּש ַת ֵני
קְּ טָּ לָּא וְּר ִמיְּנ ִהי ַנֲעָּרה מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ֶׁשִז יְּנ ָּתה ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא
ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע ה וא אֵ ינוֹ לוֹ קֶׁ ה וְּ אֵ ינוֹ נוֹ תֵ ן מֵ אָּ ה סֶׁ לַע הִ יא
וְּ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ַמְּקִ די ִמין לְּ בֵ ית הַ ס ְּ קִ ילָּ ה הִ יא וְּ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ סַ לְּ קָּ א
ַ ד ְּע ָּתך אֶׁ ל ָּ א אוֹ הִ יא אוֹ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ַמְּקִ די ִמין לְּ בֵ ית הַ ס ְּ קִ ילָּה ְּ
אָּ מַ ר רָּ בָּ א מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ָּקֲא ַמְּר ְּת ש ָּ אנִ י מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע
ד ְּ ָּע ְּל ד ַנֲעָּרה הַ מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ָּמא ֶׁש ִחי ד תֹוָּרה ְּ ָּהא ְּ ש ד ה וא ָּ ה ְּ ִח ד וש
ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ִ סְּ קִ ילָּה נִ כְּ נְּ סָּ ה ְּל ֻח ָּפה וְּ לֹא ִנ ְּבֲע ָּלה וְּ זִ ינ ְּ תָּ ה ב ְּ חֶׁ נֶׁק
ֵלי ה רַ ב ה וָּנא ְּבֵרי ה ְּו ִא ל ו מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ב ִ סְּ קִ ילָּה אָּ מַ ר
ד ְּ לֹ ד כ ִ י ַחֵ דית רַ חֲמָּ נָּ א הֵ יכָּ א א ְּיהֹו ש לְּ רָּ בָּ א ִ י ְּל ָּמא ד ֻ ַע ְּ ַרב
ַח ד רַ חֲמָּ נָּ א. ג לֹא ֵ ית ד ו ָּפ ה ג ו ָּפ ה אֲ בָּ ל הֵ יכָּ א ְּ ִא ְּש ַתֵני ִא ְּש ַת ֵני
מבאר הרי"ף את הדברים: הַ אי ְּש ַמ ְּע ָּתא קָּ א הֲווֹ ָּב ה
רַ ב ְּ וָּ אתָּ א – בסוגיא זו דנו רבותינו, ו ֵפְּר ש ו ָּב ה כ ַ מ ָּ ה
ֵפיר ו ֵשי – ופירשו בה כמה פירושים, וְּ לֵיכ ָּ א חַ ד ] ֵפיר ו ָּשא
ד ֵלי ה כ ַ הֹגֶׁן – ואין אפילו פירוש אחד ִמי ַנְּייה ו[ ְּ ָּס ִליק
העולה יפה בביאור הסוגיא, ו ִמ ש ום הָּ כִ י חָּ זֵינַ ן ְּל ָּפרֹו ַש ה
ו ְּל ָּברֹוַר ה כ ַ הֹגֶׁן – ומחמת כן יש לפרשה ולבררה כראוי,
ו ֵמ ָּה ָּכא ַב ְּעָּיא ֵפיר ו ָּשא – ומכאן והלאה יש לפרשה:
שנינו בברייתא, סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק.
מבררת הגמרא, מַ אי ַטֲע ָּמא – מה הטעם לכך, והרי
זינתה בעודה נערה, ועונשה צריך להיות בסקילה.
מתרצת הגמרא, כ ֵ יוָּ ן ְּ ד ִאי ל ו סָּ רְּ חָּ ה ַה ְּש ָּתא – כיון שאם
היתה מזנה כעת, ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה, ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה – שהשתנה
גופה מנערות לבגרות, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, הָּ כִ י נַ מ ֵ י הֵ יכָּ א – כך
הדין גם באופן ְּ ד ָּסְּר ָּחה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, כ ֵ יוָּ ן ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני
ג ו ָּפ ה – כיון שהשתנה גופה לבגרות קודם שעמדה
בדין, ִאי ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּא – השתנה עונש המיתה שלה,
ְּו ִת ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ִכְּד ַה ְּש ָּתא – כאילו חטאה כעת. דֹון
וְּר ִמיָּנן ֲע ָּל ה הָּ א מַ תְּ נִ יתָּ א – והקשתה על כך הגמרא
מהברייתא, ְּ ד ָּתֵני )אם( ] ָּב ה[ – שכך שנינו בה, נערה
מאורסה שזינתה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה כנסה בעלה והוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה
ש ֵ ם רַ ע שזינתה בעודה מאורסת, ]הֲרֵ י[ הִ יא אוֹ זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ
ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, כלומר, אם התברר שהדבר נכון, היא נענשת
בסקילה, ואם התברר שהעדים העידו שקר וזממו
להורגה, הרי הם נענשים בסקילה, ועל כל פנים קשה
מדברי הברייתא, ְּ ד ָּהא הָּ כָּ א – שהרי מבואר בה דאַ ף ַעל
ג ַ ב ְּ ד ִא ְּש ַתֵני ג ו ָּפ ה, שהרי בגרה, לֹא ִא ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּא – לא
השתנה עונש מיתתה, אלא נענשת בסקילה, כדין נערה
המאורסה.
ו ָּפִריק – ותירץ רָּ בָּ א, לֹא ִתיְּק ֵשי
ְּ
ָּלך – אין להקשות מדין
מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה האמור בברייתא, שעונשה
בסקילה אף על פי שבגרה, אַ סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה
ד – על סתם נערה מאורסה שזינתה ולאחר מכן ְּ ָּע ְּל ָּמא
בגרה, ועודה ארוסה ולא נשואה, והטעם לכך, ְּ דמֹו ִציא
ש ֵ ם רַ ע ְּבַנֲעָּרה ְּ ד ִב ְּסִקיָּלה – כיון שעיקר דין זה, שנערה
שזינתה בעודה ארוסה, והתברר הדבר לאחר שנישאת
]ולכן מכונה אופן זה כ'מוציא שם רע', כי הבעל הוא
שאומר שמצא שאינה בתולה, ומביא עדים שזינתה
בעודה ארוסה[, ִח ד ו ש ה וא, ְּ ד ָּהא – שהרי כל ַנֲעָּרה
הַ מְּ אוֹ רָּ סָּ ה ֶׁשִז יְּנ ָּתה ב ְּ בֵ ית אָּ בִ יהָּ נענשת ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ואם לא
זינתה בעודה ארוסה, אלא נִ כְּ נְּ סָּ ה ַל ֻח ָּפה, וְּ עדיין לֹא
ִנ ְּבֲע ָּלה לבעלה, וְּ זִ ינ ְּ תָּ ה, עונשה ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ככל אשת איש
שזינתה, וְּ אַ ף ַעל ג ַ ב ְּ ד ַה ְּש ָּתא נַ מ ִ י – שגם עתה ַנֲעָּרה
ְּבת וָּלה הִ יא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיתה קודם לכן, שהרי
עדיין לא בגרה, וגם לא נבעלה, ומכל מקום השתנה
דינה, וכ ֵ יוָּ ן ְּ ד ַא ְּתָּיא ָּל ה לִ כְּ לַ ל ְּר ש ות ַה ַב ַעל – כיון שנכנסה
לרשות בעלה על ידי החופה, ִא ְּש ַת ֵני ִ דיָּנא – השתנה
גם דינה, וְּ לֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – ואין דנים אותה
כפי שהיה דינה אם היתה מזנה בעודה ארוסה,
בסקילה, אלא דינה בחנק, ְּו ִאיל ו מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע, שדינו
שייך רק אַ חַ ר ְּכ ִני ָּס ָּת ה ְּל ֻח ָּפה, אַ ף ַעל ג ַ ב ְּ ד ַא ְּתָּיא ָּל ה
ִלְּר ש וֵתי ה – הגם שנכנסה לרשות בעלה, ורק אז התברר
שזינתה, מכל מקום לֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ַה ְּש ָּתא – אין דנים
אותה בחנק, כאילו זינתה עתה, אֶׁ ל ָּא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא דַ יְּ ינִ ינַ ן
ָּל ה – אלא דנים אותה כדינה בעודה נערה מאורסה,
ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, הֲרֵ י נִ תְּ ב ָּ רֵ ר ְּ ד ִח ד ו ש ה וא ֶׁש ִחְּ ד ָּשה תֹוָּרה ב ְּ מוֹ צִ יא
ש ֵ ם רַ ע, ְּ דלֹא דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה ִכְּד ַה ְּש ָּתא – שאין דנים אותה
כפי מצבה כעת, אֶׁ ל ָּא ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיה דינה
בתחילה, בשעה שזינתה, וְּ הוֹ אִ יל ְּו ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א
ב ְּ הָּ א מִ יל ְּ תָּ א ְּ ד ִתי דֹון ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – וכיון שהתבאר
שחידשה התורה חידוש זה לגבי מוציא שם רע שלא
משתנה דינה בכך שנישאת, אלא נשאר דינה
כמאורסת, הָּ כָּ א נַ מ ֵ י ַחֵ דית ] ָּב ה[ רַ חֲמָּ נָּ א ב ְּ הָּ א מִ יל ְּ תָּ א
אַ חֲרִ יתִ י – כך חידשה בה התורה חידוש אחר, ְּ ד ֵהי ָּכא –
שבאופן דְּ הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה, אַ ף ַעל ג ַ ב
ג – אף שהשתנה גופה מנערות לבגרות, ד ו ָּפ ה ְּ ִאי ְּש ַת ֵני
ִת ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – כפי שהיה דינה בתחילה, דֹון
בשעה שהיתה נערה, וכפי שהשינוי מאירוסין
לנישואין אינו משנה את דינה, כך השינוי מנערות
לבגרות אינו משנה את דינה, וְּ דין זה הוא ֲא ִפ ל ו לִ דְּ תָּ נֵי
ש ֵ ילָּ א – גם לפי הברייתא הראשונה, ששנה שילא, שאף
היא סוברת שב'מוציא שם רע', והיינו באופן שרק
לאחר הנישואין התברר שזינתה בעודה מאורסת, דינה
בסקילה. אֲ בָּ ל ַנֲעָּרה ְּ ד ָּע ְּל ָּמא – אבל סתם נערה מאורסה,
שלא נישאה ]וממילא אינה שייכת לפרשת 'מוציא שם
רע'[, ְּ דלֹא ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א מִ ידִ י – שלא חידשה בה
התורה דין מיוחד, אִ ם סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ִכְּד ַה ְּש ָּתא
דַ יְּ ינִ ינַ ן ָּל ה – דנים אותה כאילו זינתה עתה, בבגרותה,
והיינו ב ְּ חֶׁ נֶׁק, וְּ דין זה הוא ֲא ִפ ל ו לְּ הַ אי ַת ָּנא ְּ ד ָּתֵני – גם
לדעת הברייתא האחרונה, האומרת שאם זינתה בעודה
ארוסה, ונישאה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע, הִ יא אוֹ
זוֹ מְּ מֶׁ יהָּ ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, שזהו רק כיון שנישאה, אבל אם היתה
עדיין מאורסת, היה דינה בחנק, וְּ לֹא קַ ש ְּ יָּ ין אַ הֲדָּ דֵ י –
ואין סתירה בין הברייתות, ואין קושיא מזו על זו.
וְּ אַ קְּ ש ֵ י ֵלי ה – והקשה לו רַ ב ה וָּנא ְּבֵרי ה ְּ דַרב ְּיהֹו ֻש ַע
לְּ רָּ בָּ א, וְּ אָּ מַ ר ֵלי ה, מִ מ ַ אי ְּ ד ָּהא ְּ ד ָּתֵני ש ֵ ילָּ א – מנין לנו
לומר שדין זה ששנה שילא בברייתא הראשונה, שאם
סָּ רְּ חָּ ה ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, ִמ ש ום ְּ דלֹא ַחֵ דית ָּב ה
רַ חֲמָּ נָּ א ה וא – זהו רק משום שלא מצאנו שהתורה
חידשה דין מיוחד בנערה מאורסה, אֲ בָּ ל במוֹ צִ יא ש ֵ ם
רַ ע, ְּ ד ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א ְּבַנֲעָּרה ְּד ִתי דֹון ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא –
שחידשה התורה בנערה שלאחר נישואיה התברר
שזינתה, אך עדיין נערה היא, שנידונית כמאורסת
בסקילה, הָּ כִ י נַ מ ִ י ַחֵ דית ָּב ה – כך גם חידשה התורה
ב ְּ מוֹ צִ יא ש ֵ ם רַ ע ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה – באופן שהתברר לאחר
בגרותה שזינתה בעודה נערה, ְּד ִתי דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּה
ִכְּד ֵמ ִעיָּ קָּרא – שתהא נידונית בסקילה, כפי שהיה דינה
בעודה נערה, ִ די ְּל ָּמא לֹא סְּ בִ ירָּ א ֵלי ה לִ דְּ תָּ נֵי ש ֵ ילָּא ְּ ד ַחֵ דית
רַ חֲמָּ נָּ א אֶׁ ל ָּא ְּבַנֲעָּרה ]ב ִ לְּ חוֹ ד[ – שמא סוברת הברייתא
הראשונה שלא חידשה התורה דין זה, אלא באופן
שהיא עדיין נערה, ורק השתנה דינה מאירוסין
לנישואין, ְּ דלֹא ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה – שבאופן זה אין שינוי
בגופה, שהרי עדיין נערה היא, אֲ בָּ ל ב ְּ בוֹ גֶׁרֶׁ ת, ְּ ד ִא ְּש ַתֵני
ַח ד רַ חֲמָּ נָּ א ָּב ה מִ ידִ י – שמא ג ו ָּפה מנערות לבגרות, לֹא ֵ ית
לא חידשה התורה דבר, וְּ כִ י הֵ יכִ י – וכשם דְּ אם סָּ רְּ חָּ ה
ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק, כמפורש בברייתא זו, הָּ כִ י
נַ מ ִ י – כך גם תסבור ברייתא זו, הראשונה, שאם סָּ רְּ חָּ ה
בנערותה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם רַ ע, ִת דֹון ב ְּ חֶׁ נֶׁק,
ושלא כאמור בברייתא השניה, שנידונית בסקילה. וְּ כֵ ן
נַ מ ִ י הַ אי ַת ָּנא ְּ ד ָּתֵני – וכן מה ששנינו בברייתא השניה,
שאם זינתה בעודה ארוסה, ו ִמ ֶׁש ָּב ְּגָּרה הוֹ צִ יא ָּע ֶׁלי ָּה ש ֵ ם
רַ ע, שנידונית ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ִ די ְּל ָּמא הָּ כִ י נַ מ ִ י סְּ בִ ירָּ א לֵיה –
שמא סוברת כן הברייתא השניה גם ב ְּ סָּ רְּ חָּ ה בנערותה,
ו ְּל ַב סֹוף ב ָּ גְּ רָּ ה, ועודה ארוסה, ְּ ד ִת דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּ ה, ושלא
כדברי הברייתא הראשונה הסוברת שעונשה באופן זה
בחנק, וְּ לֹא ַחֵ דית ָּב ה רַ חֲמָּ נָּ א מִ ידִ י – ונמצא שלא חידשה
התורה דבר באופן זה, וְּ קַ ש ְּ יָּ ין אַ הֲדָּ דֵ י – ושוב קשות
שתי הברייתות זו על זו. ו ַב ִטיל ֵלי ה ֵפר וָּקא ְּ דָּר ָּבא –
והתבטל תירוצו של רבא.
וְּ אָּ תָּ א רַ ב נַ חְּ מָּ ן ב ַ ר יִ צְּ חָּ ק לְּ אוֹ קוֹ מֵ י לְּ הַ נ ֵי ַתְּר ֵתי מַ תְּ נְּ יָּ אתָּ א
כ ְּ תַ נ ָּ אֵ י – ורצה רב נחמן בר יצחק להעמיד את שתי
הברייתות במחלוקת תנאים, וְּ לֹא ָּקמ ו – ולא עלה בידו
להעמידם במחלוקת תנאים, וְּ אָּ מַ ר ֵלי ה רַ ב ִ י יוֹ חָּ נָּ ן לְּ תַ נ ָּ א
– ומחמת כן אמר רבי יוחנן ל'תנא', שהוא אמורא
השונה משניות וברייתות, ְּתִני ב ְּ הַ אי ְּ ד ָּתֵני ש ֵ ילָּא – יש
לך לשנות באותה ברייתא ששנה שילא, לגבי אופן
שסרחה ולבסוף בגרה, ועודה ארוסה, במקום ' ִת דֹון
ב ְּ חֶׁ נֶׁק', יש לשנות ' ִת דֹון ב ִ סְּ קִ ילָּ ה', כמשמעות הברייתא
השניה, ְּ דלֹא אַ ש ְּ כ ְּ חָּ ן ַת ָּנא ְּ ד ָּס ַבר ְּ ד ֵהי ָּכא ְּ ד ִאי ְּש ַת ֵני ג ו ָּפ ה
ִאי ְּש ַת ֵני קְּ טָּ לָּ א – כיון שלא מצאנו שום תנא הסובר
שבמקום שהשתנה גופה לפני שעמדה בדין מנערות
לבגרות, השתנה גם אופן מיתתה מסקילה לחנק, אלא
נשאר דינה בסקילה

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?