שיעור 334, ספר תהילים, פרק עג, יא-יד

(יא) וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן׃

(יב) הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃

(יג) אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָֽאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי׃

(יד) וָֽאֱהִ֣י נָ֭גוּעַ כָּל־הַיּ֑וֹם וְ֝תֽוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים׃

(יא) ומחמת כן יש בני אדם התמהים על ההשגחה העליונה, וטועים אחרי הרשעים להכחיש את השגחת ה', וְאָמְרוּ אותם אנשים, אֵיכָה יָדַע אֵל, וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן – איך יתכן לומר שה' יודע את כל מה שנעשה בעולם הזה.

(יב) והרי הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים, מפורסמים ברשעותם, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם – ובכל זאת הם שלוים בעולם הזה, והִשְׂגּוּ חָיִל – עשו חיל רב.

(יג) ואילו אני, שאני צדיק, אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי – לחינם זיככתי את לבבי שלא לחטוא אפילו במחשבה, וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, שלא לחטוא במעשה.

(יד) ואף על פי כן וָאֱהִי נָגוּעַ ביסורים כָּל הַיּוֹם, בלא שום חטא ועוון, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים – והנגעים הללו מוכיחים אותי כל בוקר מחדש, כי אני חושב שבודאי אינני מתייסר בחינם, ולכן אני חוזר ומפשפש במעשי ומוסיף אומץ ביראת ה', ולעומת זאת הרשעים הגמורים, עושים עבירות גדולות, ומצליחים במעשיהם.