יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 342, ספר יחזקאל, פרק מ, מח-מט

מח וַיְבִאֵנִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּיִת֒ וַיָּ֨מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃ מט אֹ֣רֶךְ הָֽאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֨חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

(מח) לאחר שהתבארה תבנית החצר החיצונה, היא עזרת הנשים, והתבארה תבנית החצר הפנימית, היא עזרת ישראל, שבה בנוי המזבח, מתאר עתה את ה'אולם' שממנו נכנסים אל ההיכל שבו היו המנורה, השולחן ומזבח הזהב, ומההיכל נכנסו אל קדש הקדשים. והנה החצר הפנימית היתה ברוחב מאה אמה מצפון לדרום, ואילו האולם וההיכל היו רק ברוחב עשרים אמה. וַיְבִאֵנִי מתוך החצר הפנימית אֶל אֻלָם הַבַּיִת – האולם שלפני ההיכל, וַיָּמָד אֵל אֻלָם – מדד את הסף של עובי כתלי האולם, מימין ומשמאל של הנכנס, והיינו הכתלים הבנויים מדרום ומצפון, והיה עובי כתלי האולם [והעובי הוא ממזרח למערב] חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה, וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, כלומר, בפתח האולם לא היה שער ממש, הנפתח ונסגר, וצורת ה'שער' נעשתה על ידי שבכניסה לאולם היו בנויים כתלים קצרים מימין ומשמאל של הנכנס, בולטים אל תוך חלל הכניסה בכל צד שלש אמות, ועל ידי זה נעשתה הכניסה לאולם ברוחב ארבע עשרה אמות בלבד, כדוגמת שער וכניסה צרים אל האולם הרחב יותר, שהיה רוחבו עשרים אמה מצפון לדרום.

(מט) והאולם היה בנוי באופן שאורכו הוא מצפון לדרום, כנגד הרוחב של ההיכל הפנימי, אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה מצפון לדרום, וְרֹחַב האולם ממזרח למערב היה עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה [-אחת עשרה] אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו – במדרגות שהיו שם, לעלות מעזרת ישראל אל האולם, שם היו האילים, לפני המדרגות, וְעַמֻּדִים אֶל הָאֵילִים אֶחָד מִפֹּה וְאֶחָד מִפֹּה – מלבד האילים שהיו שם, כפי שהיו בכל פתחי השערים שבבית המקדש, שהיו אמה על אמה, הרי בפתח זה של האולם שנכנסים ממנו אל ההיכל היו שני עמודים עבים וגדולים יותר, כנגד שני העמודים שעשה שלמה המלך בבית המקדש הראשון שהיו מכונים 'יכין' ו'בועז'.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)