(יד) וְהָֽעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּֽעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָֽעֲגָלָ֔ה וְאֶ֨ת־הַפָּר֔וֹת הֶֽעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַֽה'׃ (טו) וְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן ה֗' וְאֶת־הָֽאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ כְלֵֽי־זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶל־הָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ הֶֽעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַֽה'׃ (טז) וַֽחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
(יד) וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם היתה מונחת בהשגחת ה' אֶבֶן גְּדוֹלָה הראויה להניח עליה את הארון וכליו, וַיְבַקְּעוּ סרני הפלשתים אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה, וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה'.
(טו) וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה', וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב, וַיָּשִׂמוּ הכל אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה. וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת, וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'.
(טז) וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ כל זאת, וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא ואף בזה היה נס, שהספיקו ללכת את כל הדרך עד בית שמש, ולהתעכב בזמן הקרבת הקרבנות, ולחזור למקומם בו ביום].
