שיעור 357, ספר ישעיהו, פרק נט, יט-כא

יט וְיִֽרְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם ה֔' וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ ה֖' נֹ֥סְסָה בֽוֹ׃ כ וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם הֽ'׃ כא וַֽאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר ה֔' רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר ה֔' מֵֽעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃

֍           ֍            ֍

(יט) כיון שהגואל עתיד לבוא תחילה למזרח, שם גלו עשרת השבטים, וְיִרְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם ה' – במערב, ששם מפוזרים שבטי יהודה ובנימין, יראו רק את 'שם השם', שזהו השם והפרסום הבאים ממרחק, כי שם ישמעו תחילה את הנסים שאירעו במרחק, וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ, שם גלו עשרת השבטים, ושם יתגלה תחילה הגואל, ישמעו אֶת כְּבוֹדוֹ של ה', מקרוב, כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר – באותו זמן יבואו המון צבאותיו של גוג ומגוג כנהר שוטף, רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ וגרמה לו לבוא לארץ ישראל.

(כ) וּבָא באותה העת לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, להחזיר עטרת ירושלים בבניית המקדש והסנהדרין, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב – ויבא הגואל גם לבני הגולה השבים בתשובה, נְאֻם ה'.

(כא) ואמנם עוד יארכו הימים עד לזמן הגאולה השלימה, אך אין לישראל לחשוש שבאריכות הגלות יאבד זכרם, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם – יש לישראל ברית כרותה עימי, אָמַר ה', רוּחִי – דברי הנביאים אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי – דברי התורה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, כי בתחילה היו נביאים עומדים לעם ישראל ומדריכים אותם, ואחרי שהסתיימה תקופת הנביאים נשארה לישראל התורה שניתנה להם, וכמו שהזהיר מלאכי, הנביא האחרון בנבואתו האחרונה (מלאכי ג כב) 'זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים', דברים אלו לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ, וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ, אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, ובשמירת התורה ולימודה יתקיימו ישראל לעולם, וזו הברית לכך שלא יאבד שמם באריכות הגלות.