שיעור 359, ספר ישעיהו, פרק ס, ה-ט

ה אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֨יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃ ו שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת ה֖' יְבַשֵּֽׂרוּ׃ ז כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָֽׁרְת֑וּנֶךְ יַֽעֲל֤וּ עַל־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃ ח מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּֽתֵיהֶֽם׃ ט כִּי־לִ֣י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָֽאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֨יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ ה֣' אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃

֍           ֍            ֍

(ה) אָז תִּרְאִי את הדבר, ולרוב הפלא שבדבר תתבונני היטב לראות שלא טעית בראייתך, וְנָהַרְתְּ – תראי שאכן ראייתך הראשונה היתה נכונה, שכל הגויים באים לארצך, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ – בתחילה יפחד ליבך מחשש שהם באים למלחמה, ואחר כך יתרחב הלב משמחה, כשתראי שפניהם לשלום, ומבאר כמה סיבות לכך שבתחילה יפחד הלב, ואחר כך יתרחב משמחה, כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם – בתחילה ייראה כאילו כל הים נהפך אלייך לשוטפך, כי כל המון הגויים יבואו אלייך, אך אחר כך ישמח ליבך, כי יראה שחֵיל גּוֹיִם – כל עושרם של הגויים יָבֹאוּ לָךְ.

(ו) ובתחילה תראי כי שִׁפְעַת [-שפע וריבוי של] גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי – רצים מהירים הרוכבים על סוסי מִדְיָן וְעֵיפָה, ובדרך כלל נשלחים הרצים לבשר בשורות דחופות, כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ, שזו ארץ רחוקה, ויפחד לבבך שמא באו למלחמה, אך אחר כך ירחב לבבך, כי תראי שכל הגמלים והרוכבים הללו זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, להביא לך מנחה, וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ – והרצים המהירים באו לבשר תהילות ה'.

(ז) כָּל צֹאן קֵדָר [-ארצות עַרָב] יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת המובחרים יְשָׁרְתוּנֶךְ, ובתחילה יפחד לבבך כי לא תביני מי קיבץ אלייך את כולם, ולאיזה צורך, אבל אחר כך ירחב וישמח לבבך, כי בהמות אלו יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי, ולשם כך הובאו על ידי כל העמים, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי – בית המקדש, אֲפָאֵר בקרבנות משובחים אלו.

(ח) וכיון שביאת האנשים מכל העולם לארץ ישראל תהיה דומה לעננים העפים בשמים במהירות ממקום למקום, יפחד לבבך בתחילה, כי לא תדעי מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה, והם הגויים המביאים זהב ומנחה לישראל, ונמשלו לעננים הבאים למקום אחר ומרוקנים שם את מימיהם, וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם, וזהו המשל ליהודים שיחזרו לארץ ישראל מכל העולם על מנת להשאר שם, כדרך היונים החוזרות אל מקומם הראשון.

(ט) אבל אחר כך ירחב וישמח לבבך, וכנגד השאלה הראשונה, מי אלה כעב תעופינה, תדעי כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ, ויבואו לשם ה' אפילו מהאיים הרחוקים ביותר, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ יבואו כבָּרִאשֹׁנָה, כפי שבאו בזמן שלמה המלך. וכנגד השאלה השניה, מי הם הבאים כיונים אל ארובותיהם, תדעי כי באו לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, ויהיה כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם – עם בנייך, כדרך העוקר ממקומו למקום אחר כדי להשתקע בו, שמביא איתו את כל נכסיו. והביאה של הגויים מהאיים הרחוקים תהיה לְשֵׁם ה' אֱלֹהַיִךְ, כי יתנשא שמו לעיני כל העמים. וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל – לשם ה' המייחד שמו על ישראל הקדושים, יביאו הגויים גם את בנייך איתם, כִּי פֵאֲרָךְ – לשם ולתפארת, ויביאו את הבנים כדרך שמביאים מנחה קדושה לשם ה'.