שיעור 368, ספר תהילים, פרק עח, כו-כח
(כו) יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃
(כז) וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם כֶּֽעָפָ֣ר שְׁאֵ֑ר וּֽכְח֥וֹל יַ֝מִּ֗ים ע֣וֹף כָּנָֽף׃
(כח) וַ֭יַּפֵּל בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֵ֑הוּ סָ֝בִ֗יב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃
(כו) וכדי להוציא מליבם את טעותם, נתן להם גם בשר יחד עם המן, וגם את זה עשה בדרך נס גלוי, כי השלוים באו מן הים, שהיה בצד מערב צפון של ישראל בהיותם במדבר, ואם היה השליו בא אליהם בדרך הטבע היתה צריכה לנשוב רוח מערבית או רוח צפונית, אך ה' עשה את ההיפך, יַסַּע קָדִים (-רוח מזרחית) בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן – רוח דרומית, באופן ששתי רוחות אלו היו צריכות להרחיק את השליו ממחנה ישראל, אך בדרך נס ופלא עשו רוחות אלו את ההיפך, והביאו את השליו למחנה ישראל.
(כז) ומלבד הנס הראשון, שהרוח המזרחית והרוח הדרומית הביאו את השליו למחנה ישראל, הרי בדרך הטבע היה השליו צריך להמשיך לפרוח משם הלאה, ואז אירע נס נוסף, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (-בשר), באופן שנפלו השלוים מלמעלה למטה לתוך מחנה ישראל, וּכְחוֹל יַמִּים – בשפע עצום מאד, היה להם עוֹף כָּנָף.
(כח) וַיַּפֵּל את השליו בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו, ואף שטבע העוף להתרחק מבני האדם, הפילו ה' סמוך למחנה ישראל, לא במרחק גדול מידי, ולא על גבי האהלים ממש, אלא סביב לאהלים, באופן שיוכלו לקחתם בקלות.
