יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 377, ספר יחזקאל, פרק מד, ד-ח

ד וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וָֽאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃ ה וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהוָ֗ה בֶּן־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאָזְנֶ֣יךָ שְּׁמָ֗ע אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכָל־חֻקּ֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וּלְכָל־תּֽוֹרֹתָ֑יו וְשַׂמְתָּ֤ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מֽוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ׃ ו וְאָֽמַרְתָּ֤ אֶל־מֶ֨רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַב־לָכֶ֛ם מִֽכָּל־תּוֹעֲב֥וֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ז בַּהֲבִֽיאֲכֶ֣ם בְּנֵֽי־נֵכָ֗ר עַרְלֵי־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִֽהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֤ם אֶת־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃ ח וְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת קָֽדָשָׁ֑י וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹֽׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם׃

 

֍              ֍               ֍

 

(ד) וַיְבִיאֵנִי ה' במראה הנבואה דֶּרֶךְ שַׁעַר הַצָּפוֹן, אֶל פְּנֵי הַבַּיִת, לעזרת ישראל, וָאֵרֶא, וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה', והראה לו את המראה הזה כדי שלא יחשוב שהסגירה של השער המזרחי היא כיון שיצא משם כבוד ה' ולא ישוב עוד, אלא אדרבה, נשאר כבוד ה' בפנים, וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי.

(ה) וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', בֶּן אָדָם, שִׂים לִבְּךָ, וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֹתָךְ, לְכָל חֻקּוֹת בֵּית ה', וּלְכָל תּוֹרֹתָיו, וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לִמְבוֹא הַבַּיִת, כלומר תתבונן במה שיש בכניסה לבית המקדש, והוא, שהשער המזרחי סגור, שדבר זה בא ללמד ענין נוסף, וממנו תלמד בְּכֹל מוֹצָאֵי הַמִּקְדָּשׁ, והדבר הנלמד הוא שכל שערי בית המקדש יהיו סגורים בפני אותם שאינם ראויים להכנס אליו, ולא יכנסו בו לעולם, וכפי שיבאר בפסוקים הבאים.

(ו) ולפני שיבאר מי הם שלא יכנסו לבית המקדש השלישי, מוכיח אותם עתה על כך שהניחו לבני אדם שאינם ראויים להכנס לבית המקדש הראשון ולעבוד בו, וְאָמַרְתָּ אֶל מֶרִי [-הממרים ומורדים בי], אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, רַב לָכֶם – תועבה זו היא גדולה יותר מִכָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם שעשיתם, בֵּית יִשְׂרָאֵל.

(ז) ומבאר מה היא התועבה הגדולה, בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי נֵכָר – יהודים שהתנכרו מעשיהם לאביהם שבשמים, בכך שהם עַרְלֵי לֵב, שהם עובדים עבודה זרה, וְעַרְלֵי בָשָׂר, שלא קיימו בעצמם ברית מילה, והבאתם אותם לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי, לְחַלְּלוֹ אֶת בֵּיתִי – עצם הימצאותם בבית המקדש זהו חילול הבית, אפילו אם לא היו עושים שם דבר, וכל שכן בְּהַקְרִיבְכֶם על ידי אנשים אלו אֶת לַחְמִי, חֵלֶב וָדָם, שהם השליחים שלכם לעבודת הקרבנות בבית המקדש, ואנשים אלו לא שבו בתשובה, אלא וַיָּפֵרוּ – עדיין מפירים הם אֶת בְּרִיתִי, ובכך הוספתם תועבה גדולה אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם.

(ח) והרי מוטל עליכם לשמור על קדושת בית המקדש, שלא יקרב אליו ערל וטמא, ולא יגע בקרבנות, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם כלל את מִשְׁמֶרֶת קָדָשָׁי, והוספתם חטא על פשע, וַתְּשִׂימוּן את בני הנכר הללו, שאינם ראויים כלל להכנס לבית המקדש, שהם יהיו לְשֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי בְּמִקְדָּשִׁי, לָכֶם – עבורכם, כי הם היו השליחים שלכם לכך.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)