יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 38, מסכת מועד קטן, פרק שלישי

בסוגיות הבאות יבוארו דיני קריעה על המת, ותיקון הבגדים לאחר הקריעה: תַּנָּא – שנינו בברייתא, חָכָם שֶׁמֵּת, שהתבאר לעיל שהכל חייבים לקרוע עליו, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ המלוים פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה, שׁוֹלְלִין – מחברים את הקרעים בתפירות גסות.

שנינו בברייתא, וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרָעִין שקורע אדם על מת, שֶׁאֵין מִתְאַחִין – שאסור לתפור את הקרע ולתקנו בתפר שוה ונאה, הַקּוֹרֵעַ עַל אָבִיו, וְעַל אִמּוֹ, וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל נָשִׂיא, וְעַל אַב בֵּית דִּין, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת – ולהלן יבואר מה נחשבת 'שמועה רעה' לענין זה, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵׁם – על שמיעת רשע מישראל ה'מברך' [בלשון סגי נהור] את שם ה', וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף בכוונה ובמזיד על ידי רשע מישראל [אבל אם נפלה דליקה באונס ונשרף ספר תורה, אין חיוב לקרוע], וְעַל ראיית חורבן עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל ראיית חורבן הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל ראיית חורבן יְרוּשָׁלַיִם, וְאם ראה תחילה את המקדש לפני שראה את ירושלים, כגון שנכנס עד למקום המקדש בקרון סגור, קוֹרֵעַ תחילה עַל הַמִּקְדָּשׁ קרע של טפח, וְאחר כך כשרואה את ירושלים בחורבנה מוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם עוד קרע אפילו בשיעור כל שהוא. ואם ראה תחילה את ירושלים קורע שיעור טפח, וכשרואה את המקדש אינו מוסיף על הקרע הראשון, שמא לא תהא ניכרת הקריעה, ואין זה מכבוד המקדש, אלא קורע קרע חדש בפני עצמו בשיעור טפח על ראיית המקדש בחורבנו.

מקשה הגמרא, וְאַשְּׁמוּעוֹת רָעוֹת מִי קַרְעִינָן – וכי קורעים על שמועות רעות, וְהָא אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל – והרי היה מעשה שאמרו לשמואל קָטַל שְׁבוֹר מַלְכָּא תְּרֵיסַר אַלְפֵי – הרג מלך פרס, ששמו היה שבור מלכא, שנים עשר אלף יהודים בִּמְזִיגַת דְּקֵסָרִי [-שם מקום], וְלֹא קָרַע שמואל את בגדיו. מתרצת הגמרא, לֹא אָמְרוּ שקורעים על שמועת רעות, אֶלָּא בְּאופן שאירעה הרעה לרֹב צִבּוּר, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בזמן שאול המלך, דִּכְתִיב (שמואל ב' א יא) 'וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם, וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב', ומבארת הגמרא כיצד לומדים מפסוק זה את כל דיני הקריעות שהתבארו בברייתא לעיל, 'שָׁאוּל', זֶה נָשִׂיא. 'יְהוֹנָתָן', זֶה אַב בֵּית דִּין. 'עַם ה' וּבֵית יִשְׂרָאֵל', אֵלּוּ שְׁמוּעוֹת רָעוֹת, ושם היה רוב הציבור במלחמה, ואף שלא נהרגו כולם, הרי היו באותה מלחמה רוב הציבור.

מבררת הגמרא, בִּרְכַּת הַשֵׁם, מְנָלַן – מנין לומדים שיש לקרוע על כך, דִּכְתִיב (מלכים ב' יח לז) 'וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וגו' וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה', ודבריו היו דברי גידופים, ולכן היו קרועי בגדים.

מביאה הגמרא ברייתא בענין זה: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אֶחָד [-בין] הַשּׁוֹמֵעַ בעצמו את ברכת השם, צריך לקרוע, וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ, חַיָּב לִקְרוֹעַ, כיון שבאותה שעה מתברר לשומע בבירור גמור שכך אירע, וקורע על אותו גידוף, שנאמר (שם יט א) 'וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית ה", וְהָעֵדִים המספרים על אותו רשע שגידף, אֵין חַיָּיבִין לִקְרוֹעַ, כיון שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ, וכפי שמשמע מהפסוק, שכשחזרו על דברי הגידוף של רבשקה קרע חזקיהו המלך לבדו, והם לא חזרו לקרוע פעם נוספת.

הגמרא מבררת עתה את דיני הקריעה על ספר תורה שנשרף: אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא, הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, קוֹרֵעַ עָלָיו שְׁתֵּי קְרִיעוֹת, אַחַת עַל הַגְּוִיל, וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לו כז) 'וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר', הרי שנחשבת שריפת ה'מגילה' בפני עצמה ושריפת ה'דברים' בפני עצמם. מוסיפה הגמרא, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁחַיָּיב לִקְרוֹעַ, אֶלָּא באופן שֶׁנִּשְׂרַף הספר בִּזְרוֹעַ – במזיד, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אצל ירמיה, ששרף יהויקים מלך יהודה את מגילת איכה שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיהו הנביא, ונאמר בפסוק (שם לו כד) 'וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה', ומלשון זו מוכח שהיו צריכים לקרוע את בגדיהם, אלא שלא עשו כן [ודין קריעה זו אינו רק בספר תורה, אלא בכל אחד מכתבי הקודש, וכפי המעשה שהיה שם, שקרע המלך ושרף את מגילת איכה].

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?