(ד) וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָֽרָמָֽתָה׃ (ה) וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָֽלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃ (ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּֽאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הֽ'׃
֍ ֍ ֍
(ד) באותו זמן כבר חזרו פלישתים ומשלו בישראל, וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה.
(ה) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה, שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם. ואף שבאמת ציותה התורה (דברים יז טו) 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ', היו שלש סיבות לכך שבקשת העם היתה רעה בעיני ה' ובעיני שמואל: א. כיון שהמלכת המלך נצרכת רק בשעה שאין השגחת ה' על ישראל ניכרת, וצריכים מלך שינהיגם בדרכי הטבע, אבל בעת חיי שמואל היתה הנהגה ניסית עם ישראל, ולא היו צריכים עדיין לבקש מלך. ב. כיון שלא ביקשו רק מלך שילחם את מלחמותיהם, אלא גם שישפוט אותם, ובזה פגמו מאד בכבוד שמואל, כאילו אין משפטיו טובים, וצריכים הם שופט טוב ממנו. ג. שאמרו שהמלך ישפוט אותם 'ככל הגויים', והיינו שמאסו במשפטי התורה, ורצו להמליך מלך שישפוט אותם כהנהגות הגויים. [אמנם לא כל ישראל חשבו כן, אלא עמי הארץ שביניהם התכוונו לכך, והשאר התכוונו להידמות לגויים רק בכך שיהיה להם מלך, אך לא בכך שתהא הנהגתו עמם כמשפטי הגויים].
(ו) וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, וכפי שהתבאר שפגמו בכך בכבוד שמואל, וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'.
