שיעור 397, ספר תהילים, פרק פג, יד-יט
(יד) אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃
(טו) כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶֽהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃
(טז) כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַֽעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָֽתְךָ֥ תְבַֽהֲלֵֽם׃
(יז) מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃
(יח) יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּֽהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ׃
(יט) וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
(יד) אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל – שים אותם באופן שמפלתם כאילו תבוא מאליה, כמו גלגל המתגלגל מעצמו, וכך אצל אותם אויבים היתה חרב איש ברעהו, ונהרגו כאילו מאליהם, ואלו שנשארו היו כְּקַשׁ הנרדף לִפְנֵי רוּחַ, כי כך נשמדו על ידי מחנה יהושפט שרדף אחריהם.
(טו) כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, שכל אחד מהעצים שורף את העץ שלצידו, כך כל אחד מחיילי הגוים הרג את חבירו, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים, כך ילהטו האויבים על ידי להבת ה' ועל ידי מחנה יהושפט.
(טז) כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ, כי ה'סער' זו הרוח הנושבת לצד אחד, וסער זה ירדוף אותם ויגרום להם להימלט, וּבְסוּפָתְךָ, שזו הרוח הנושבת מכל צד, כבעיגול, ועל ידי כך יחזרו לאחור, בכך תְבַהֲלֵם.
(יז) ובאותה עת שהתחילו ישראל לרנן ולשבח לה', מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן – יתמלאו פניהם שריפה וקלייה באש האמורה למעלה, שהיא כבוד ה' והדרו שהתגלו באותו זמן, וִיבַקְשׁוּ הגויים הללו את שִׁמְךָ, יְיָ.
(יח) אבל באותו זמן כבר לא יקבל אותם ה' בתשובה, ולכן יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד, וְיַחְפְּרוּ בבושה גדולה יותר (כי לשון זו מורה על כך שמרוב בושה כביכול חופר האדם באדמה כדי להטמין את עצמו שם), וְיֹאבֵדוּ.
(יט) וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ, ואינך עליון רק כנגד חלק מהנבראים השפלים ממך, אלא אתה עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ, ולא נמצא עליון עליך, כי אתה ראש וראשון לכל הסיבות והמסובבים, וגם הינך על כל הארץ, כי אתה מנהיג את כל הסיבות המשתלשלות זו מזו, עד הסיבה האחרונה העושה את המעשה על פני הארץ.
