שיעור 40, ספר דברי הימים א, פרק ח, א-יג

א וּבִ֨נְיָמִ֔ן הוֹלִ֖יד אֶת־בֶּ֣לַע בְּכֹר֑וֹ אַשְׁבֵּל֙ הַשֵּׁנִ֔י וְאַחְרַ֖ח הַשְּׁלִישִֽׁי׃ ב נוֹחָה֙ הָֽרְבִיעִ֔י וְרָפָ֖א הַֽחֲמִישִֽׁי׃ ג וַיִּֽהְי֥וּ בָנִ֖ים לְבָ֑לַע אַדָּ֥ר וְגֵרָ֖א וַֽאֲבִיהֽוּד׃ ד וַֽאֲבִישׁ֥וּעַ וְנַֽעֲמָ֖ן וַֽאֲחֽוֹחַ׃ ה וְגֵרָ֥א וּשְׁפוּפָ֖ן וְחוּרָֽם׃ ו וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־מָנָֽחַת׃ ז וְנַֽעֲמָ֧ן וַֽאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת־עֻזָּ֖א וְאֶת־אֲחִיחֻֽד׃ ח וְשַֽׁחֲרַ֗יִם הוֹלִיד֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב מִן־שִׁלְח֖וֹ אֹתָ֑ם חוּשִׁ֥ים וְאֶֽת־בַּעֲרָ֖א נָשָֽׁיו׃ ט וַיּ֖וֹלֶד מִן־חֹ֣דֶשׁ אִשְׁתּ֑וֹ אֶת־יוֹבָב֙ וְאֶת־צִבְיָ֔א וְאֶת־מֵישָׁ֖א וְאֶת־מַלְכָּֽם׃ י וְאֶת־יְע֥וּץ וְאֶת־שָֽׂכְיָ֖ה וְאֶת־מִרְמָ֑ה אֵ֥לֶּה בָנָ֖יו רָאשֵׁ֥י אָבֽוֹת׃ יא וּמֵֽחֻשִׁ֛ים הוֹלִ֥יד אֶת־אֲבִיט֖וּב וְאֶת־אֶלְפָּֽעַל׃ יב וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אוֹנ֔וֹ וְאֶת־לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃ יג וּבְרִעָ֣ה וָשֶׁ֔מַע הֵ֚מָּה רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת לְיֽוֹשְׁבֵ֖י אַיָּל֑וֹן הֵ֥מָּה הִבְרִ֖יחוּ אֶת־י֥וֹשְׁבֵי גַֽת׃

֍              ֍            ֍

פרק ח (א) וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ, אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי, וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי [והוא 'אחירם' המוזכר בתורה (במדבר כו לח), שהשתנה שם משפחה זו בימי עזרא, וכן המוזכרים להלן הם המוזכרים בתורה, בשינוי שמות].

(ב) נוֹחָה [הוא 'שפופם'] הָרְבִיעִי, וְרָפָא [הוא 'חופם'] הַחֲמִישִׁי [ושאר בני בנימין המוזכרים בתורה לא הוזכרו כאן, כיון שלא הולידו משפחות].

(ג) וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע, אַדָּר, וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד.

(ד) וַאֲבִישׁוּעַ, וְנַעֲמָן, וַאֲחוֹחַ.

(ה) וְגֵרָא, וּשְׁפוּפָן, וְחוּרָם.

(ו) וְאֵלֶּה המוזכרים אחרונים בפסוק הקודם, שפופן וחורם, הם בְּנֵי אֵחוּד ממשפחת נעמן, אֵלֶּה הֵם שהיו רָאשֵׁי אָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי גֶבַע – יושבי גבעת בנימין, בזמן שהיה ענין פילגש בגבעה (שופטים יט), וכיון שהם היו ראשים באותו זמן ולא מיחו ביושבי הגבעה על מעשיהם הרעים, לא הניחום ישראל להשאר לגור ביניהם, וַיַּגְלוּם אֶל מקום ששמו מָנָחַת.

(ז) וְנַעֲמָן וַאֲחִיָּה וְגֵרָא, שהיו גם כן ראשי אבות בשבט בנימין, הוּא – אחוד אביהם הֶגְלָם גם כן לאותו מקום, כדי שיהיו כל ראשי האבות של בנימין באותו מקום, וְהוֹלִיד אחוד באותו מקום אֶת עֻזָּא וְאֶת אֲחִיחֻד.

(ח) וְשַׁחֲרַיִם – ואת בנו ששמו שחרים הוֹלִיד אחוד בהיותו בִּשְׂדֵה מוֹאָב, ושלשה בנים אלו נולדו לו משלש נשים שונות, מִן אחת ששמה שִׁלְחוֹ אֹתָם, ומהשניה ששמה חוּשִׁים, ומהשלישית ששמה וְאֶת בַּעֲרָא, נָשָׁיו.

(ט) אחר כך נשא אחוד אשה נוספת, וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ – מאשתו החדשה אֶת יוֹבָב, וְאֶת צִבְיָא, וְאֶת מֵישָׁא, וְאֶת מַלְכָּם.

(י) וְאֶת יְעוּץ, וְאֶת שָׂכְיָה, וְאֶת מִרְמָה, אֵלֶּה בָנָיו שהיו רָאשֵׁי אָבוֹת.

(יא) וּמֵחֻשִׁים [שהיא אחת מנשיו שהוזכרה לעיל (פסוק ח) הוֹלִיד אֶת אֲבִיטוּב, וְאֶת אֶלְפָּעַל.

(יב) וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר, וּמִשְׁעָם, וָשָׁמֶד. הוּא – שמד, בָּנָה אֶת אוֹנוֹ, וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ.

(יג) וּבְרִעָה וָשֶׁמַע שהיו גם הם בני אלפעל, הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן, והֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת.