שיעור 40, ספר עזרא, פרק י, א-ד
א וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ ב וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עֵילָם֙ וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֨חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵֽאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵֽעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃ ג וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵֽ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּֽעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַֽחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵֽעָשֶֽׂה׃ ד ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַֽאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַֽעֲשֵֽׂה׃
֍ ֍ ֍
פרק י (א) וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל [-נופל ומשתטח על הארץ] לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב מְאֹד, אֲנָשִׁים, וְנָשִׁים שבעליהן נשאו נשים נכריות, וִילָדִים, כִּי בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה.
(ב) וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵילָם, וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא, אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, ואף ששכניה בן יחיאל עצמו לא עשה זאת, וגם רוב ישראל לא עשו כן, מכל מקום כיון שנעשה החטא על ידי אותם מעטים בפרהסיא ולא מחו בהם, התייחס העוון לכל ישראל, וְעַתָּה, שניתן לך הכח מאת המלך לדון ולשפוט ולהעניש, יֵשׁ מִקְוֶה [-תקוה] לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת, כי על ידי שיקבלו על עצמם למחות בדבר יתוקן החטא.
(ג) וְעַתָּה, כיון שבודאי יהיו מישראל כאלו שלא יסכימו להוציא את נשותיהם, וכוחו של עזרא היה להעניש רק כפי חוקי התורה ולא יותר, וכדי להרתיע את אותם אנשים היה צורך בעונשים חמורים יותר, נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ, וברית זו שכורת העם כולו לדבר מסוים נותנת למעשיהם תוקף של מלכות, ולמלך יש כח להעניש כפי ראות עיניו לפי המקום והזמן, ותהיה ההחלטה לְהוֹצִיא את כָל הנָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, ואחרי שכולם יכרתו ברית ויסכימו לדבר, וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה – אז יהיה העונש על אנשים אלו כדין התורה, שיש כח ביד העם לעשות כן [וכפי שעשו לתושבי יבש גלעד בזמן פילגש בגבעה, שהיה להם כח לגזור עונש מוות על כל אותם אנשים, כתוקף של דיני המלכות].
(ד) המשיך שכניה ואמר לעזרא, קוּם, כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ, חֲזַק וַעֲשֵׂה.
