יום רביעי
ב' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 405, ספר תהילים, פרק פה, ט-יא

(ט) אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָאֵ֪ל ׀ יְה֫וָ֥ה כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥וֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה׃

(י) אַ֤ךְ קָר֣וֹב לִֽירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ׃

(יא) חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃

(ט) אחרי שסיים את תפילתו, שתהיה הגאולה מצד החסד ובכך תהיה זו גאולה שלימה ונצחית, אומר, אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ, כתשובה לבקשה זו, ועיקר התשובה היא שה' אינו רוצה לגאול את ישראל רק מצד מידת החסד, כיון שאז לא יהיה להם כבוד בגאולה זו, שלא באה בזכות עצמם כלל, ומאידך אם יגאל אותם רק כפי מעשיהם יהיה הדבר תלוי בהם, ואם יתמעטו זכויותיהם תתבטל הגאולה, ולכן אמר ה' שתהיה הגאולה על ידי שני הדברים יחד, שתתחיל מצד מעשיהם הטובים, ותמשיך מצד מידת החסד של ה', כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, שמידת ה'שלום' רומזת על הקיום וההמשך של הדבר, ורצון ה' שיעמדו חסידיו בשלימות לפניו, וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה – שלא ישובו לחטוא בשום פעם, ולא תתבטל הסיבה שבגללה משך ה' חסדו עליהם.

(י) ולא תהיה הגאולה רק מצד חסד ה', שאז באה הגאולה ממרחק, משמי השמים העליונים, אלא אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ – הישועה תבוא ליראי ה' ממקום קרוב, והיינו בזכות מעשיהם הטובים שיש להם קירבה אליהם, אך עדיין מכונה 'ישעו' של ה', כיון שלאחר שתתחיל הישועה בזכות יראי ה', תימשך עיקר הישועה אחר כך מכח חסדו של ה', והתועלת שתהיה מכך שהתחילה הישועה בזכות היראים בעצמם, היא לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ, כלומר, שיהיה בכך כבוד ליראי ה', שבזכותם באה הישועה, ולא יקבלו מתנת חינם, שיש בכך בושה. ונרמז בכך עוד, שלא תהיה זו גאולה זמנית התלויה רק במעשיהם, אלא הכבוד 'ישכון' בקביעות בארץ, כי לאחר שהתחילה הגאולה בזכות המעשים הטובים, תימשך היא לאחר מכן בזכות חסדו של ה', שאינו מוגבל.

(יא) ובתשועה זו, חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, כי החסד של ה', שהוא גדול מהזכויות של בני האדם עצמם, ואינו מוגבל, יֵרֶד משמי השמים העליונים לקראת ישראל, והאמת של המעשים הטובים, שהיא ההתחלה של הישועה, תעלה מהארץ על ידי יראי ה' שבאותו דור, וכביכול שניהם יפגשו באמצע הדרך, ותוצאת הפגישה הזו תהיה שצֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, כי הצדק הוא הממוצע שבין ה'אמת' שזהו דין גמור, לבין חסד גמור (ולכן לשון 'צדק' משמשת על הליכה לפנים משורת הדין, שזהו הממוצע שבין החיוב מצד הדין לבין הדרך הראויה מצד החסד), ועל ידי פגישת האמת והחסד תהיה ההנהגה של צדק, ומתוך כך יהיה שלום, כי על ידי הנהגה זו ישגיח ה' שלא יבואו בני האדם לידי חטא, ולא יפסידו את התשועה שבאה אליהם.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?