ז וַיִּֽחַר־אַ֥ף ה֖' בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ ח וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָֽאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃ ט וַיַּֽעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמּוֹן֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּֽיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד׃ י וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ה֖' לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֨בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ יא וַ֥יֹּאמֶר ה֖' אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃ יב וְצִֽידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָֽחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָֽאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ז) וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם – מסרם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים, וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן.
(ח) וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ועול השעבוד התחיל מיד בַּשָּׁנָה הַהִיא, ונמשך שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד.
(ט) וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן, לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם, וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד.
(י) וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר, אמנם חָטָאנוּ לָךְ, אך הם חשבו שהגם שעבדו עבודה זרה, עשו כן באופן שתהיה כשליח וממוצע בינם לבין ה', ומחמת כן חשבו שאין זה נחשב שעזבו לגמרי את ה', ולכן תמהו ואמרו, וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים, הלא עדיין אנו נחשבים כעובדים את ה'.
(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל על ידי נביא, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי הצלתי אתכם, ביציאת מצרים ובכיבוש הארץ, ואם כן, וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים גם כן יכול אני להושיע אתכם.
(יב) ולא תאמרו שרק בימי קדם הושעתי אתכם, שהרי גם בדורות אלו עשיתי לכם ישועות, וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם, וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם.
