שיעור 44, ספר נחמיה, פרק יא, ז-יד

ז וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן סַלֻּ֡א בֶּן־מְשֻׁלָּ֡ם בֶּן־יוֹעֵ֡ד בֶּן־פְּדָיָה֩ בֶן־ק֨וֹלָיָ֧ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן־אִֽיתִיאֵ֖ל בֶּן־יְשַֽׁעְיָֽה׃ ח וְאַֽחֲרָ֖יו גַּבַּ֣י סַלָּ֑י תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ ט וְיוֹאֵ֥ל בֶּן־זִכְרִ֖י פָּקִ֣יד עֲלֵיהֶ֑ם וִֽיהוּדָ֧ה בֶן־הַסְּנוּאָ֛ה עַל־הָעִ֖יר מִשְׁנֶֽה׃ י מִן־הַֽכֹּהֲנִ֑ים יְדַֽעְיָ֥ה בֶן־יֽוֹיָרִ֖יב יָכִֽין׃ יא שְׂרָיָ֨ה בֶן־חִלְקִיָּ֜ה בֶּן־מְשֻׁלָּ֣ם בֶּן־צָד֗וֹק בֶּן־מְרָיוֹת֙ בֶּן־אֲחִיט֔וּב נְגִ֖ד בֵּ֥ית הָֽאֱלֹהִֽים׃ יב וַֽאֲחֵיהֶ֗ם עֹשֵׂ֤ה הַמְּלָאכָה֙ לַבַּ֔יִת שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַֽ֠עֲדָיָה בֶּן־יְרֹחָ֤ם בֶּן־פְּלַלְיָה֙ בֶּן־אַמְצִ֣י בֶן־זְכַרְיָ֔ה בֶּן־פַּשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּֽה׃ יג וְאֶחָיו֙ רָאשִׁ֣ים לְאָב֔וֹת מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֣ים וּשְׁנָ֑יִם וַֽעֲמַשְׁסַ֧י בֶּן־עֲזַרְאֵ֛ל בֶּן־אַחְזַ֥י בֶּן־מְשִׁלֵּמ֖וֹת בֶּן־אִמֵּֽר׃ יד וַֽאֲחֵיהֶם֙ גִּבֹּ֣רֵי חַ֔יִל מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁמֹנָ֑ה וּפָקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם זַבְדִּיאֵ֖ל בֶּן־הַגְּדוֹלִֽים׃

֍           ֍            ֍

(ז) וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן היושבים בירושלים, סַלֻּא בֶּן מְשֻׁלָּם, בֶּן יוֹעֵד, בֶּן פְּדָיָה, בֶן קוֹלָיָה, בֶן מַעֲשֵׂיָה, בֶּן אִיתִיאֵל, בֶּן יְשַׁעְיָה.

(ח) וְאַחֲרָיו במעלה ובחשיבות, גַּבַּי סַלָּי, ועמו תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה.

(ט) וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם, וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה, עַל הָעִיר מִשְׁנֶה – שני במעלתו אחרי הממונה על העיר.

(י) מִן הַכֹּהֲנִים אשר ישבו בירושלים, יְדַעְיָה בֶן יוֹיָרִיב, יָכִין.

(יא) שְׂרָיָה בֶן חִלְקִיָּה, בֶּן מְשֻׁלָּם, בֶּן צָדוֹק, בֶּן מְרָיוֹת, בֶּן אֲחִיטוּב, נְגִד – ממונה על בֵּית הָאֱלֹהִים.

(יב) וַאֲחֵיהֶם [-חבריהם] עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַבַּיִת – עובדי עבודת בית המקדש וקרבנותיו, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם, וַעֲדָיָה בֶּן יְרֹחָם, בֶּן פְּלַלְיָה, בֶּן אַמְצִי, בֶן זְכַרְיָה, בֶּן פַּשְׁחוּר, בֶּן מַלְכִּיָּה.

(יג) וְאֶחָיו – חבריו של עדיה, רָאשִׁים לְאָבוֹת – ראשי בית אב ממשפחות הכהנים, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם, וַעֲמַשְׁסַי בֶּן עֲזַרְאֵל, בֶּן אַחְזַי, בֶּן מְשִׁלֵּמוֹת, בֶּן אִמֵּר, אף הוא ישב בירושלים.

(יד) וַאֲחֵיהֶם – חבריהם של ראשי האבות, גִּבֹּרֵי חַיִל, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה, וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל בֶּן הַגְּדוֹלִים – בן אחד הגדולים.