שיעור 450, ספר תהילים, פרק צד, א-ד

(א) אֵל־נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיעַ׃

(ב) הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים׃

(ג) עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים ׀ יְהוָ֑ה עַד־מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַֽעֲלֹֽזוּ׃

(ד) יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

פרק צד

במזמור זה ישיב על טענת האומרים שה' עזב את הארץ ואינו מנהיג את העולם בעצמו, ומוכיחים זאת מכך שנראה לעינים שיש רשע שטוב לו, וצדיק שרע לו:

(א) יש בני אדם הטוענים שאין ה' מנהיג את העולם בתמידות, ומוכיחים זאת מכמה דברים, א. הרי אֵל נְקָמוֹת יְיָ, ואם כן, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ – ראוי שיופיע על הרשעים לעשות בהם נקמה ולהענישם, ומדוע אין ה' עושה כן.

(ב) ב. הִנָּשֵׂא על הרשעים מצד שאתה שֹׁפֵט הָאָרֶץ, ומחמת כן ראוי שתשפוט את הרשעים, והָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים, כפי מעשיהם הרעים.

(ג) ג. מצד היושר ראוי שתעשה משפט ברשעים, שאם לא כן, עַד מָתַי יתקיימו הרְשָׁעִים, יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ בהצלחתם בעולם.

(ד) את הטענות הללו, שבפסוקים הקודמים, יַבִּיעוּ – ינבעו ממחשבותיהם, יְדַבְּרוּ עָתָק – ידברו בחוזקה, ולשון 'דיבור' מורה על הרחבה וביאור של הדבר על ידי ראיות וטענות, יִתְאַמְּרוּ – יאמרו זאת כדבר מוחלט וברור כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן – עושי רעה, כי מכח טענות והוכחות אלו ירצו הרשעים להוכיח שאין ה' משגיח על הארץ, ואין שכר ועונש.