יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 46, ספר תהילים, פרק טו, א-ג

א מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָֽהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ׃ ב הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃ ג לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹֽא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹֽא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹבֽוֹ׃

 

֍             ֍              ֍

 

פרק טו

במזמור זה ילמד דוד מה צריך האדם לעשות כדי להיות מעובדי ה' האמיתיים, העומדים בחצרות ה':

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ, מִי יָגוּר מגורי קבע בְּאָהֳלֶךָ, ומִי לכל הפחות יִשְׁכֹּן שכינת עראי, בְּהַר קָדְשֶׁךָ, שזהו המקום שלפני האהל.

(ב) ומבאר, כי במצוות שבין אדם למקום צריך שיהא האדם הוֹלֵךְ תָּמִים – הולך בדרך תמימות, לעשות כל מעשיו לשם ה', ללא פניה חיצונית. וּפֹעֵל צֶדֶק במצוות שבין אדם לחבירו. וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בעניני האמונה בה', שלא תהיה אמונתו בה' רק מהשפה ולחוץ, אלא יסכים בליבו עם מה שמוציא בשפתיו.

(ג) ומונה את הדברים שדרך האדם להכשל בהם, ומבאר שהעומד לפני ה' נזהר בדברים אלו, שלא להגרר אחר טבע בני האדם, לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ – לא יאמר בלשונו דבר שיכול להשתמע ממנו דבר של 'ריגול', והיינו רכילות על חבירו, כי ישמר אפילו מאבק של רכילות. לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ שום רָעָה, ואפילו אם חשב שעל ידי כך תגיע תועלת לקרובו, שדרך האדם לרצות בטובת קרוביו, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ – כי לא נשא עבור קרובו דבר של חרפה, לכסות אותו ולהעלימו מחמת אהבתו לקרובו.

 

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?