שיעור 502, ספר תהילים, פרק קה, טז-כא

(טז) וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל־הָאָ֑רֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃

(יז) שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃

(יח) עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל רַגְל֑וֹ בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃

(יט) עַד־עֵ֥ת בֹּֽא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃

(כ) שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃

(טז) עתה יאמר כיצד קיים ה' את בריתו עם האבות לתת לבניהם את הארץ, כי היו צריכים לרדת תחילה לארץ מצרים, לקיים את מה שאמר ה' לאברהם "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו י"ג), ולכן סיבב ה' סיבות להוריד את ישראל למצרים, וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, ו'קריאה' זו היתה בחלומות של פרעה, שבהם הודיע לו את גזירת הרעב, והרעב הזה כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר.

(יז) שָׁלַח לִפְנֵיהֶם – לפני כל בני ישראל אִישׁ, שזהו יוסף, שאותו שלח לפניהם למצרים להיות להם לפליטה, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף, כיון שכשם שכל ישראל נצרפו במצרים בכור הברזל, כך יוסף עצמו היה צריך תחילה להבחן ולהיצרף.

(יח) ועל כן עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, כדרך שעושים לכל העבדים, ובנוסף לכך, מחמת עלילת אשת פוטיפר הוסיף לו אדוניו עינוי, ובשלשלאות של בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.

(יט) עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ – עד שהגיע הזמן לקיים את מה שנאמר לעיל (פסוק ח') "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר", וכלול בזה מה שהזהיר ה' את הגוים שלא ירעו לבני יעקב, ולכן הוציאוהו מבית הסוהר, אך הטעם שעד אותו זמן היה כלוא ומיוסר, כי אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ – היה זה צירוף ובירור של ה' לבחון אם יעמוד בצדקותו.

(כ) ואז שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ מהכבל שענו בו את רגלו, כי יש כח ביד המלך לשחרר את העבד מעבדותו, מֹשֵׁל עַמִּים, שזו דרגה גבוהה יותר, שהוא מושל על עמים רבים, וַיְפַתְּחֵהוּ מאותה שלשלת ברזל שהביאו בה את נפשו, כי זה היה בדבר חטא מוות שהעלילו עליו, והיה צורך במושל עמים שיפטרנו מהעונש שהטילו עליו.