שיעור 526, ספר תהילים, פרק קט, ח-טו

(ח) יִֽהְיוּ־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר׃

(ט) יִֽהְיוּ־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑ים וְ֝אִשְׁתּ֗וֹ אַלְמָנָֽה׃

(י) וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבֽוֹתֵיהֶֽם׃

(יא) יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ׃

(יב) אַל־יְהִי־ל֭וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִֽיתוֹמָֽיו׃

(יג) יְהִֽי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃

(יד) יִזָּכֵ֤ר ׀ עֲו֣͏ֹן אֲ֭בֹתָיו אֶל־יְהוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל־תִּמָּֽח׃

(טו) יִֽהְי֣וּ נֶֽגֶד־יְהוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃

(ח) ומלבד כל זאת יוסיפו ויקללו אותי קללה נמרצת, וכך יאמרו עלי, יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, כי יגזרו עליו עונש מיתה. ואפילו בעודו חי, פְּקֻדָּתוֹ – המינוי שהיה לו, שהיה שר צבאו של שאול, יִקַּח אדם אַחֵר.

(ט) יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים, כי לא יימצא מי שירחם עליהם לאוספם אל ביתו, להיות להם כאב, וְאִשְׁתּוֹ תישאר אַלְמָנָה, כי לא יהיה מי שירצה לישא אותה.

(י) וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו למקומות אחרים שאין מכירים אותם, וְשִׁאֵלוּ – יבקשו לחם, כי יתביישו בתחילה לבקש צדקה בעירם, אך לאחר מכן יסירו את הבושה מעל פניהם, וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם – יֵצאו מהחורבות שישארו מבתיהם לדרוש ולבקש צדקה בעירם.

(יא) ולא יהיה להם ממון מירושת אביהם, כי יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ – בעלי החובות הנושים בו יתפסו את כל נכסיו כמו שתופסים במוקשים, וְיָבֹזּוּ זָרִים את כל יְגִיעוֹ, באופן שלא ישאר לבניו מאומה.

(יב) אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד – לא יהיה מי שיזכור את החסדים שעשה עמו אביהם ויתחסד עמהם כנגד זה, וְאַל יְהִי חוֹנֵן – לא ימצא מי שיתן מתנת חינם לִיתוֹמָיו.

(יג) עד שלפי דבריהם יְהִי אַחֲרִיתוֹ – גם זרעו של דוד יהיו לְהַכְרִית, כי לא ימצאו מחיה ומזון בשום מקום, עד אשר בְּדוֹר אַחֵר – בדור שאחריו, כבר יִמַּח שְׁמָם לגמרי, כי לא יהיה להם שם ושארית.

(יד) והוסיפו לקללו שמלבד כל זאת יִזָּכֵר עֲו‍ֹן אֲבֹתָיו אֶל יְיָ, וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח.

(טו) יִהְיוּ עוונות וחטאים אלו נֶגֶד יְיָ תָּמִיד, וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם – ומחמת כן תוכרת כל משפחתו של דוד.