יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 53, ספר יחזקאל, פרק י, טו-יז

 

טו וַיֵּרֹ֖מּוּ הַכְּרוּבִ֑ים הִ֣יא הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בִּֽנְהַר־כְּבָֽר׃ טז וּבְלֶ֨כֶת֙ הַכְּרוּבִ֔ים יֵֽלְכ֥וּ הָאֽוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבִשְׂאֵ֨ת הַכְּרוּבִ֜ים אֶת־כַּנְפֵיהֶ֗ם לָרוּם֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ לֹֽא־יִסַּ֧בּוּ הָאֽוֹפַנִּ֛ים גַּם־הֵ֖ם מֵֽאֶצְלָֽם׃ יז בְּעָמְדָ֣ם יַֽעֲמֹ֔דוּ וּבְרוֹמָ֖ם יֵר֣וֹמּוּ אוֹתָ֑ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַֽחַיָּ֖ה בָּהֶֽם׃

 

֍              ֍               ֍

 

(טו) וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים, כי באו כעת להנהיג בהנהגה שמעל דרכי הטבע, ואז הם מתנשאים ומתרוממים, ומבאר כי הכרוב, הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר כְּבָר, אלא שאז ראה את ההנהגה הטבעית, שבה מצטיירים מלאכים אלו כחיות, שאין להם בחירה, ואילו עתה בראותו את ההנהגה הניסית, ראה אותם בדמות כרובים, המרמזים לאדם שיש לו בחירה.

(טז) ומבאר עתה שהשייכות בין החיות לאופנים היא בין בהנהגה הטבעית ובין בהנהגה הניסית, וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים – כאשר הם פועלים את פעולתם ב'הליכה', שהיא הנהגת הטבע כפי שחקק אותה ה' במעשה בראשית, יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם בהנהגה טבעית קבועה, וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ, וזהו כאשר רוצה ה' לשדד את מערכות הטבע ולעשות דברים המנוגדים לטבע הקבוע שבבריאה, אז הכרובים פורשים כנפיהם ומתרוממים מעל סדר ההנהגה הטבעי, לסדר הנהגה רוחני הבא בהשגחה פרטית, לֹא יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם הֵם מֵאֶצְלָם, אלא האופנים מתרוממים איתם להנהיג את העולם בהנהגה ניסית.

(יז) ומלבד ההליכה הטבעית הקבועה של האופנים, שהיא ממזרח למערב, וכוללת את כל מערכת הכוכבים, יש הליכה טבעית נוספת של כל כוכב בפני עצמו, ואף שעיקרם של סיבובים אלו הוא ממערב למזרח, הרי הם נוטים גם לצפון ולדרום, ובסיבובים אלו, הגם שהם טבעיים, יש זמנים שהכוכבים מאיטים את מהלכם מאד עד שנראים כעומדים ושובתים זמן מסוים ולאחר מכן ממשיכים בהליכתם, ומבאר שגם בהליכה זו יש את שתי ההנהגות, הטבעית והניסית, והם נמשכים מפעולות הכרובים המנהיגים אותם, כי בְּעָמְדָם – כשיעמדו הכרובים מלהשפיע, יַעֲמֹדוּ – הרי הם מאיטים את מהלכם ונראים כעומדים, ובדרך זו הם משפיעים את ההנהגה הקבועה שחקק ה' בבריאה, וגם בהשפעה זו יש אופנים של הנהגה ניסית, וּבְרוֹמָם – כאשר הכרובים מתנשאים להנהיג את העולם ברצון ה' בהנהגה היוצאת מדרכי הטבע, יֵרוֹמּוּ אוֹתָם – יתרוממו גם האופנים עמה להנהגה זו, כִּי רוּחַ הַחַיָּה נמצאת בָּהֶם, וכמו שהנפש של האדם מרוממת את הגוף מפעילותו הטבעית למעשה שהוא בוחר בו ברצונו ובהשכלתו, כך הרוח של החיות נמצאת בתוך האופנים, וכאשר גוזר עליהם ה', הרי הם מרוממים את האופנים לפעול בעולם פעולות שאינן טבעיות וקבועות.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)