שיעור 579, ספר תהילים, פרק קיט, קה-קח

(קה) נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי׃

(קו) נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃

(קז) נַֽעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ׃

(קח) נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

(קה) המהלך בדרך צריך שיהיה לו אור גדול המראה לו את הדרך הכללית שהולך בה, ונר קטן שיראה לו את הדרך הסמוכה למקום הנחת רגליו, שלא יתקל באבני נגף, ועל כך אומר שדבר ה' מועיל לו לשני הדברים הללו בהליכה בדרכו הרוחנית, כי נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ – דבר ה' הוא כמו נר קטן להאיר לי סמוך למקום הליכת רגלי, שלא אטעה בפרטים שהם בתוך הדרך הנכונה, וכגון שילמד תורה אך בדרך גאווה וכדומה, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי – ודבר ה' הוא גם אור גדול המאיר לי את הנתיב עצמו שאלך בו, שיהיה הנתיב הנכון, ולא אתעה אל דרכי מוות.

(קו) נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, ושבועתי היתה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – לשפוט את העם במשפט צדק, על פי משפטי התורה, אמנם כדי לקיים שבועה זו אבקש ממך שני דברים, האמורים בפסוקים הבאים.

(קז) כיון ששפיטת העם מצריכה כוחות וחוזק להעמיד את המשפט על תילו, ואילו אני נַעֲנֵיתִי – נחלשתי ונכנעתי עַד מְאֹד, אבקש, יְיָ, חַיֵּנִי – תן לי חיות וגבורה להקים את המשפט כִדְבָרֶךָ.

(קח) וכיון שצריך אני לדעת את משפטי התורה כראוי כדי לשפוט על פיהם את העם, אבקש שנִדְבוֹת פִּי – מה שהתנדבתי להשבע בפי לשמור את משפטי התורה, רְצֵה נָא יְיָ, ובזכות זה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי, שאדע לשפוט את עמך כראוי.