שיעור 599, ספר תהילים, פרק קכא, א-ד

(א) שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶֽהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃

(ב) עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

(ג) אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ׃

(ד) הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל׃

פרק קכא

במזמור זה ידבר על ההשגחה הפרטית החופפת על הצדיקים:

(א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, בהיותי בצרה, באה אלי העזרה מראשי ההרים, ואז אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, לראות ולהבין מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

(ב) אך אז ראיתי כי לא באה העזרה מעבר להרים, בדרך הטבע, אלא עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, שהוא עֹשֵׂה שָׁמַיִם, ומנהיג אותם בכח שלמעלה מהם, שזו ההנהגה שלמעלה מהטבע, וָאָרֶץ, המונהגת על ידי השמים שמעליה, שזו ההנהגה הטבעית המושפעת דרך מערכת הכוכבים, והעזרה הזו שהיתה נראית לי טבעית וארצית, באמת היא באה מאת ה' בהשגחה פרטית.

(ג) וכאילו קול קורא אליו ואומר, אל תתמה על עזרה זו שבאה אליך, כי אין זה דבר שהתחדש עתה, אלא ה' משגיח עליך בתמידות, ושמירתו עליך היא כפולה, פנימית וחיצונית, אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ – הוא מחזיק אותך בעצמך, שלא תתמוטט ותיפול, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ – והוא משגיח ושומר עליך מנזקים חיצוניים, שלא יבוא אליך כל דבר רע.

(ד) אמנם שמירה זו מעולה יותר משמירה של בשר ודם, כי אדם השומר עליך יֵחלש ויִרדם, ואף אם לא יֵחלש יצטרך לישון את שנתו הטבעית והקבועה, ואז תופסק שמירתו, ולעומת זאת, הִנֵּה לֹא יָנוּם מחמת עייפות, וְלֹא יִישָׁן שינה טבעית, ה', שהוא שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, כי אין שייך בו כלל ענין השינה.