שיעור 618, ספר תהילים, פרק קלב, י-יג

(י) בַּֽ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃

(יא) נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃

(יב) אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵֽדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵֽ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃

(יג) כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃

(י) ובחירת ה' בבית המקדש שיהיה מכון שבתו לעולם תהיה בַּעֲבוּר דָּוִד משתי סיבות, א. מחמת שהיה עַבְדֶּךָ העובד אותך כראוי, ב. אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, מצד שנבחר על ידך ונמשח למלכות.

(יא) ולאחר שבזכות דוד בחר ה' בבית המקדש שיהיה ביתו לעולם, בחר גם בזרעו של דוד שיהיו מלכים לעולם, כיון שהמקדש נמצא בחלקם, ולכן נִשְׁבַּע יְיָ לְדָוִד שבועת אֱמֶת אשר לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, והיא שבועה והבטחה ללא תנאי, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ, וזו היתה השבועה ששלמה המלך ימלוך אחריו, ובזה לא היה שום תנאי.

(יב) אמנם הוסיף ה' ונשבע שבועה עם תנאי על זרע זרעו של דוד, אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ את בְּרִיתִי, שלא יהא חטא שיעכב את מלכותם, וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, אזי גַּם בְּנֵיהֶם אחריהם, עֲדֵי עַד, יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ למלוך על ישראל.

(יג) וכפי שהתבאר, בחירה זו של ה' בזרעו של דוד היתה מחמת הבחירה בבית המקדש, כִּי בתחילה בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן לעומת שאר המקומות, ואחר כך אִוָּהּ שציון תהיה לְמוֹשָׁב לוֹ מצד המקום עצמו, בלי להשוות אותו למקומות אחרים.